היה משחק טוב בין גליל לירושלים. צמוד רוב הזמן. ביצועים יפים.
בואו נתחיל עם הישראלים. מי אמר שהחוק הרוסי לא עובד? גליל פתחה עם שלושה ישראלים (כדיר, מקל ויבזורי). בירושלים נעימי ואוחיון פורחים. איזה כיף לראות אותם משחקים. אחלה גארדים גדלו לנו כאן. לדעתי מקל הוא השחקן הכי שלם מבינהם. לעומת זאת את אוחיון אני הכי אוהב לראות. יצירתי, עושה דברים יפים. שיפר את האחוזים מהעונשין ואת האחוזים מהשלוש. פתאום הוא גם מטביע תוך כדי משחק. אחרי כל זה, בהתקפה אחרונה, הייתי נותן לנעימי את הכדור.

גל מקל

כולם אומרים שהחוק הרוסי גורם לשחקנים הישראלים לא להתאמץ. אני דווקא רואה את המגמה ההפוכה.  יבזורי הפך להיות שחקן הגנה מצוין בשנתיים האחרונות. כדיר שיפר את האחוזים מהעונשין, ועל אוחיון כבר דיברנו. בנוסף איזה שניים משחקים באיזו ליגה שכיחה בספרד, אחד בליגה ממש לא חשובה ביוון ועוד אחד בכלל לא הצליח אז הוא נסע לשחק באיזו יבשת רחוקה.
השופטים ממש עיצבנו אותי במשחק. הם נתנו לקטש טכנית בצדק, אבל זה נראה כאילו אחרי זה הם המשיכו להעניש את גליל עם עוד שתי עבירות שלא היו. כנראה אסתרון צריך עוד להתבגר. נו שוין. חוץ מזה רוב הזמן הם היו בסדר.

טוב, די לדבר עליהם. הגיע הזמן לדבר קצת עלי.
מחר חצי גמר גביע. לא ברור מה תהיה התוצאה? ביום חמישי מכבי תנצח את אשקלון בגמר. כל כך מתאים לנו לחטוף בראש מאשקלון. הם מגיעים עם מומנטום, עם שחקנים מנוסים ואנחנו אחרי הפסד לנהריה. אבל רגע, דן שמיר לקח כבר שני גביעים. ומולו יעמוד בית הלחמי. אולי הוא ישלוף משהו? גם לנו יש כמה שחקנים מנוסים. בלצ'ר, אוניקווה וארז כץ (אפילו אותי זה הצחיק). מצד שני, באשקלון משחק טולברט וכולנו יודעים מה זה אומר. כמו שגמד קטן שפגשתי פעם אמר לי- "זה לא נגמר עד שהגברת השמנה אוכלת את השמנת".

האם הוא יצליח לקחת גביע שלישי?

בחצי השני נראה לי די אבוד לנתניה. ברור שאני בעד נתניה, אבל לא נראה לי שהם יוכלו לנצח את מכבי עוד פעם ועוד ביד אליהו. נקווה שאני טועה.

טוב, שוב אנחנו מגיעים לנקודת שיא בעונה והקבוצה שלי אפילו נמצאת שם. אחרי זה רק ישארו לנו הפיינל פור של הליגה, יורוליג, ליגת האלופות, ואיזה משהו קטן שיתרחש בדרום אפריקה. יאללה בלאגן.

אחד בשביל כולם וכולם נגד מכבי

זה לא תמיד קל לאהוד קבוצת כדורסל שהיא לא מכבי תל אביב בארץ. גם בעונות טובות, בני השרון, קבוצתי האהודה, לא זכתה בתואר ועכשיו בשנים פחות טובות זה נהיה אפילו יותר קשה. אחרי שבעונה שעברה הקבוצה לא הגיעה לפיינל פור, העונה הקבוצה אפילו פחות טובה. קשה לי להגיד את זה, אבל זאת פשוט עונה בלי תקווה. בשנה שעברה בני השרון עוד הגיעה עם איזה סיכוי לפלייאף העליון ואפילו ניצחה במשחק הראשון את מכבי חיפה, העונה אני רק מקווה שלא נגיע לפלייאוף התחתון.
במצב כזה, כשאין לי שום ציפיות, בתור אוהד אני יכול רק להרוויח. הרי לא נרד ליגה. הקבוצה יכולה רק להפתיע אותי לטובה. הנצחון בשבוע שעבר על רמת גן היה רווח כזה. אחרי שבני השרון הפסידה בחוץ לכל קבוצות התחתית הגעתי לזיסמן (אולמה של עירוני ר"ג) בתחושה קשה שאנחנו הולכים להפסיד. זה נגמר ב41 הפרש לטובתנו. כנראה שההבנה שלי בכדורסל זהה להבנה של דני נוימן בכדורגל…
אחרי התצוגה בשבוע שעבר הגעתי למשחק אתמול נגד עפולה בתחושה טובה. אנחנו משחקים בבית ואנחנו קבוצה יותר טובה מעפולה. התמורה לציפיות שלי היתה משחק חלש, רמה נמוכה ושוב הפסד של קבוצתי האהודה. כנראה זה הגיע לי בגלל הציפיות שפיתחתי.

גם אורי כהן מינץ מתבונן על המשחק

אוהד שיושב לידי אמר לי לפני המשחק שהוא עכשיו עובד רחוק וקשה לו להגיע לחלק מהמשחקים. הוא הוסיף שהבעיה הכי קשה היא שאיך שהקבוצה משחקת העונה עוד מוריד לו את המוטיבציה להגיע. אני לגמרי מבין אותו. אומנם אני אגיע בכל מקרה, אבל זה כנראה רק בגלל שאני דפוק בשכל. לפעמים אני לא מבין את עצמי. אולי אני פשוט צריך לאהוד את מכבי ולהנות מהחיים.
ואז אני נזכר בחצי גמר הגביע בשבוע הבא ומעלה בזכרוני את הנצחון על מכבי לפני שנתיים בחצי גמר (ומשתדל לשכוח את ההפסד בגמר). "למי שרגיל להפסיד, טעם הנצחון גדול פי כמה וכמה" אמר פעם חכם סיני זקן שהמצאתי כרגע ושבטח היה אוהד הפועל בייג'ינג או משהו כזה.
כן, יש לנו סיכוי די טוב ביום שני לנצח את אשקלון. ומי יודע, אולי נתניה תנצח את מכבי בחצי הגמר השני. אולי. בגביע תמיד יש סיכוי אני אומר לעצמי. אולי זה יהיה התואר הראשון שלנו? דפוק בשכל כבר אמרתי?
אז לי כבר יש כרטיס לחצי גמר, ואני הולך להיות שם. לטוב ולרע. נתראה בגמר.
עומר

איזה משחק זה היה. מה היה לנו:

1 אנדרדוג מול 1 פייבוריט.
1 עולה חדשה מול 1 אלופה ניצחית.
1 קבוצה שנלחמת מול 1 קבוצה שלא כל כך איכפת לה
1 מאמן בדרך למעלה מול 1 מאמן בדרך למטה
3.5 זרים מול 6 זרים פלוס אחד שעזב

קילינגסוורת' הרג עוד קבוצה

1 קבוצה שבקושי יש לה עיר מול 1 קבוצה שכמעט יש לה מדינה
1 שמוליק ברנר מול נתנייתי לשעבר פלוס 2 עובדים זרים
קבוצה אחת שמחה מול קבוצה אחת עצובה.

ווילי מסמן שהכל יהיה בסדר

כיף לראות את נתניה משחקים. כבר בחימום רואים שזאת קבוצה שמחה. השחקנים נהנים להיות שם והם מראים את זה במשחק. אפשר ללמוד כמה לקחים כבר עכשיו מנתניה. מי אמר שצריך חמישה זרים בקבוצה? קחו את הכסף, קנו בו 3 זרים טובים ועוד זר משלים וקיבלתם קאדר יותר ממספיק לליגה שלנו. נוסיף לזה הרבה התלהבות, שחקנים שמחוייבים למטרה ונקבל קבוצה שרצה חזק בליגה. הבעיה היא שקשה מאוד למצוא שחקנים כאלה כל שנה.

כמה נקודות על המשחקים האחרים במחזור
1-     הסבלנות משתלמת. ראשון השאירה את אפי ועלתה מעבר לקו האדום. ר"ג היתה סבלנית עם גוט והנה היא קיבלה ניצחון ראשון.
2-     בני השרון היא פשוט קבוצה מוזרה. היא נכנעת לכל החלשות בחוץ (חולון, נהריה, עפולה) אבל מנצחת את הקבוצות ברמה שלה (נתניה, אשקלון, ראשון). מה יקרה בשבוע הבא נגד ר"ג בזיסמן
3-     להפסיק לפחד. נראה שמשום מה כמעט כל הקבוצות מפחדות השנה ממכבי. אני לא מבין למה
4-     איזה מחזור צמוד. 3 הארכות, הרבה משחקים צמודים. פשוט תענוג.
5-     איזה נצחון לירושלים על ולנסיה!!

מזל טוב למיקי דורסמן. אחד מאחד. 100 אחוזי הצלחה. זה מצלצל לי מוכר מאיפשהו. אהה, נכון, גם בשנה שעברה הוא ניצח את המשחק הראשון כמאמן ראשון לציון אבל הפסיד את המשחקים הבאים. זה גם נכון שהוא לא נשאר שם יותר מכמה משחקים. זה לא הולך לקרות בחולון. דורסמן ישאר עד סוף העונה. חולון גם לא תרד ליגה. אין מה לעשות, עוד לפני החיזוק חולון היתה יותר טובה ורמת גן. עכשיו היא לדעתי גם יותר טובה מנהריה ואולי אפילו מעפולה וראשון לציון. אם ילך להם טוב, חולון יכולה להשתחל לפלייאוף העליון, אבל אני לא מאמין שזה יקרה.

חולוניה

מה בדיוק קרה שם?

אני עוד לא בדיוק הצלחתי להבין מה קרה בקבוצה הזאת. הקבוצה לא לקחה את דני פרנקו בגלל שלא היה להם מספיק כסף, ואחרי זה לא פיטרה את עמיר עוזי כי שוב לא היה להם מספיק כסף. אחרי זה הם שיחררו שחקנים והכריזו שאין להם כסף להביא שחקנים חדשים. מנהלת הליגה כמעט סגרה להם את האולם בגלל בעיות תברואה וכך פתאום הם מביאים את סשה ברטיץ! ובנוסף הם מביאים שחקן שהתחיל את העונה ביורוליג. מאיפה הכסף?
דורסמן הצהיר שהוא לא השקיע כסף בקבוצה, אלא רק בא כמאמן. אז מאיפה הגיע הכסף? מהערב התרמה שהאוהדים אירגנו? נו באמת? הרי כולנו יודעים מי שם את הכסף.

לא פייר

זה יוצר כאן משוואה לא כל כך הוגנת. מאמן זול שכרגע לא מצליח בקבוצה שאין לה כסף, לעומת המשיח שהביא אליפות לחולון פלוס כמה מאות אלפי דולרים על חשבונו. אהההמממ, את מי ניקח בינהם????

זה נראה לי שדורסמן השתעמם קצת, וכשהוא לא הצליח למצוא  קבוצה שתיקח אותו כמאמן, הוא החליט לקנות לו מחדש את המקום בקבוצה שהוא אוהב. יהיה מעניין אם חולון תסיים במקום השמיני ותשחק בפלייאוף נגד מכבי. אני מניח שמיקי יראה לשחקנים שלו את הסל של מאליק דיקסון כדי להכניס בהם מוטיבציה.

ו-רמת גן!

אני כבר כמה שנים רוצה שרמת גן תרד. למה? פשוט אין להם אוהדים. שרמת גן מארחת את בני השרון, ואני נוסע לוינטר, אני נדהם שבני השרון מביאה יותר אוהדים למשחק חוץ מאשר רמת גן למשחק בית. בשביל מה לשחק כדורסל בכזה מצב? רק כדי שלבן של היו"ר יהיה איפה לשחק? זה נכון, יש גם טענות לגבי האוהדים של בני השרון, אבל העונה האולם מלא כמעט בכל משחק. מספר האוהדים גדל. אז נכון שהקהל הוא קצת קהל קונצרטים, אבל גם בזה הוא משתפר.

איזה עוד קבוצה אני רוצה שתרד?

זאת שאלה כבר יותר קשה. בואו נעבור על כל המועמדות חוץ מרמת גן.
אני מחבב את הקבוצה מראשון. יש להם קהל חביב ואולם שכיף לראות בו כדורסל, אז הם נשארים.
אני גם חושב שחשוב שתהיה קבוצה באשקלון כנציגה הדרומית (הייתי מעדיף את אילת או לפחות באר שבע, אבל זה מה יש), אז נשאיר אותם למרות אריאל בית הלחמי.
חולוניה- בכל זאת אלופים. חוץ מזה הקהל והאוירה בפחים. כיף שהם בליגה. אז הם נשארים.
עכשיו אני מתלבט בין נהריה ועפולה. מצד אחד, אין שום סיבה שיהיו שתי קבוצה באיזור הגלבוע וגליל\גלבוע מספיקה. מצד שני, אני מאוד בעד אלי רבי. אני מאוד אוהב את המעבר מהנשים לגברים. בקשר לנהריה, נראה שלא קורה שם כלום כבר שנתיים. משעמם, לא מעניין.

אני בטוח נשאר- שהם ירדו! חיים אוחיון

טוב, בלב כבד אני מוריד את נהריה.
זאת לא חוכמה גדולה להגיד ששתי הקבוצות האחרונות ירדו, אבל מי יודע.
סוף שבוע טוב
עומר

איזה בלאגן יש פה עם כל החקירות של השופטים. עכשיו גם זריף נחקר וזאת הזדמנות נהדרת לספר סיפור על מר זריף ועומר הקטן (זה אני). אז השקיטו נא ילדים והקשיבו לאגדה המופלאה

אני בכלל רציתי להיות שוטר

היה היה לפני ארבע שנים (give or take), אז הלך עומר הלא כך כך קטן למשחק חוץ של בני השרון נגד הפועל ז"ל תל אביב. זאת היתה אחת העונות האחרונות של הפועל תל אביב בליגת העל, והיא שיחקה ביד אליהו. הגעתי ליד אליהו באיחור. בגלל חוסר באוהדים, הקופות כבר היו סגורות ולא נתנו לי להכנס בלי כרטיס. אתם שומעים נכון. לא היה איפה לקנות כרטיס (ואני אפילו רציתי לשלם) ואי אפשר היה להכנס בלי כרטיס. בסוף דיברתי את דרכי פנימה והתיישבתי בשורה הרביעית מאחורי הספסל של בני השרון. השופט המרכזי במשחק הזה היה מיודענו ירון זריף.
באיזה שלב של המשחק, זריף התחיל לשפוט נגדנו. אם אתם אוהדים קבוצה מסוימת אתם בטח מכירים את התחושה שהשופטים נגדכם ושנדמה לכם שהקבוצה הפסידה את המשחק בגללםץ. ברוב המקרים אחרי המשחק אני כבר לא בטוח שבאמת הפסדנו בגלל השופטים, אבל הפעם זה היה המקרה. באיזה שלב, האוהדים של בני השרון כבר התחממו על זריף והתחילו לקלל אותו. בגלל שאוהדי הפועל החרימו את יד אליהו, זריף גם יכל לשמוע את אוהדי בני השרון וזה רק חימם אותו. זה הגיע למצב שיעקב ג'ינו שאימן אז את בני השרון, הסתובב לקהל של בני השרון וצעק עלינו- "חברה, אתם הורסים לנו!!"
לקראת סוף המשחק היה פסק זמן וזריף הסתובב אל הקהל של בני השרון, הסתכל אלינו ועשה לנו עם הראש פרצוף של "תראו מי יצא עכשיו גבר".
לסיכום, בגלל האגו של זריף ובגלל שהוא רצה ללמד את האוהדים לקח, בני השרון הפסידה את המשחק.

אני בכלל רציתי להיות מייקל ג'קסון

מה הקשר בין הסיפור לבין החקירה של זריף? כלום
כמו שזקן בדואי אמר פעם- מי שישן מחוץ לאוהל שלא יתפלא שהכלב משתין עליו. רוב השופטים בכלל רצו להיות שחקנים וזה קשה לראות כל כך הרבה אנשים שמרוויחים הרבה יותר ממך. לכן הם לפעמים צריכים להרגיש חזקים.
להגנתו של זריף, אני רק אומר שבשנים האחרונות הוא קצת התבגר ונדמה לי שהוא משחק הרבה פחות משחקי אגו.
המשך שבוע טוב
עומר

אוי אה ברוך…

זהו. זה נגמר. אם עד עכשיו היו ספקות, עכשיו כבר אין. אנחנו לא בבית משפט ולפי דעת הקהל כל השופטים על הכוונת ועד שתוכח חפותם, הם בחזקת אשמים. יש הרבה מאוד אנשים שהרגישו שרימו אותם עוד לפני המעצר של בכר, ועכשיו זה נראה כאילו יש להם על מה להתבסס.

אני פשוט לא יכול להבין איך עדיין אין חקירה משטרתית בנושא. זה לא מובן איך איגוד הכדורסל לא הלך למשטרה והגיש תלונה. חוסר המעש הזה פשוט גורם להם להראות אשמים. זה נראה כאילו יש לאיגוד הכדורסל משהו להסתיר. מה הם מחכים, שאני אגיש תלונה במשטרה? איגוד הכדורסל ומנהלת הליגה חייבים להבין שעד שלא יחקרו את העניין הזה באופן רציני ונטול פניות, כל הליגה תראה מגוחכת. מישהו יכול להסביר לי איך רק רשות המיסים חוקרת את העניין? כולם פתאום בשקט ומנסים לקבור את הראש בחול עד שהסיפור יעלם. ממש כמו שלושת הקופים.

האם אלו בעלי התפקידים באיגוד הכדורסל?

טוב, אז איך אנחנו יכולים לצאת מהמצב הגרוע הזה?
1-     שי שני מחליט להיות רציני ולהתחיל חקירת משטרה מחר. המשטרה חוקרת בשיא הרצינות, ומה שיצא יצא. טוב, זה לא יקרה. לאף אחד שם אין ביצים.
2-     מנהלת הליגה מחליטה לקחת את היוזמה עליה. גם זה לא יקרה. זה גוף של בעלי אינטרסים ואף אחד לא רוצה לבעוט בדלי.
3-     איזה אוהד מחליט להתערב ולהגיש תלונה. יש מתנדבים?
4-     דני קליין מוציא את כל הלכלוך החוצה ומתחיל את הטירוף. יאללה דני, כולנו מאחוריך
5-     הכנסת מחליטה לחקור את העניין. כמו שהקונגרס בארה"ב חקר את עניין הסמים בפוטבול ובאתלטיקה. אבל אני לא מצפה לכלום מפוליטיקאים בארץ אם זה לא קשור לכסא שלהם..
Follow the money אמרו לעיתונאים שחשפו את פרשת ווטרגייט. זה גם המפתח כאן.

אז מה אנחנו יכולים לעשות? אולי להתחיל להפגין? אולי להתחיל לבוא למשחקים עם שלטים שדורשים חקירה משטרתית? לפתוח קבוצה

גם מאיר טפירו מיואש

בפייסבוק? שוב אני מרגיש חלש ומבין שאין לי שום דרך להשפיע על העניינים.

נשאר לי רק לסמוך על איגוד הכדורסל… מייאש…

עומר

משחק החוץ הראשון של בני השרון, קבוצתי האהובה, התרחש ביום ראשון בעפולה. בעונה שעברה, חברי ואני נסענו לכל משחקי החוץ באיזור המרכז. השנה חשבתי להרחיב את המעגל ולנסוע אף למשחק החוץ בעפולה. היה נראה לי חשוב לעודד את הקבוצה במשחק החוץ הראשון שלה, וחוץ מזה לא הייתי אף פעם באולם בעפולה.

איזה מזל שלא עשינו את זה. ירד גשם, ולא יכלתי לצאת מוקדם מהעובדה. תירוצים.

עפולה פשוט קרעו אותנו. נתנו לנו בראש. איזה מזל שחסכנו לעצמנו את הסיוט הזה.

בנו בעפולה קבוצה מאוד נחמדה. המעבר של אלי רבי מהטופ של הכדורסל נשים אל העולה החדשה לליגת העל הוא סיפור ממש יפה. סוג של סינדרלה.  אני גם די מחבב את גור פורת, אבל יותר מכולם אני אוהב את ניצן חנוכי. עוד מהתקופה שהוא שיחק בבני השרון. שומר מצוין, חודר טוב, ולא מפחד. ממה שראיתי ממנו מתחילת העונה, ראיתי שהוא גם שיפר את הקליעה שלו לשלוש. ממש תענוג.

קוף אחרי כדורסלן

בימי רביעי אני משחק כדורסל עם חברים. הרמה די טובה ואני מרוצה. אבל השבוע, בני השרון ממש השפיעו עלי. הייתי פשוט חושך. כל זריקה בחוץ. איירבולים שלא מהעולם הזה. בחיים שלי לא החטאתי כל כך הרבה לייאפים. רק במשחק האחרון הצלחתי פעם ראשונה לקלוע. וזה לא רק שהחטאתי. איבדתי כל כך הרבה כדורים שזה לא יאמן. באיזה שלב התחלתי להבין איך שחקן מרגיש שכלום לא הולך לו. הבטחון העצמי שלי הלך וירד. אמרתי לעצמי שלי זה לא יקרה והמשכתי לזרוק. אבל זה לא עזר. ניסיתי לעודד את עצמי אבל פשוט לא הצלחתי לצאת מהבור הזה. איזה מזל שאין אוהדים שמסתכלים עלי, שדרנים שמשדרים כל פשלה שלי בהילוך חוזר ודף סטטיסטיקה שמתעד את כל הפשלות שלי. לא קל להיות ספורטאי מקצועי.

ובינתיים ביקום אחר
4 נקודות על עמרי כספי בסקרמנטו-

1- הם פשוט קבוצה גרועה.

2- אין תיאום בהגנה. אין תרגילים בהתקפה. על מה הם בדיוק עבדו במחנה הטרום עונה שלהם? למה היו להם כל כך הרבה משחקי הכנה?

3- כספי הסתדר בסקרמנטו. יצא לו טוב שבחרה אותו קבוצה חלשה. נראה לי שבתחילת דרכו בNBA עדיף לו להיות ראש לשועלים מאשר זנב לאריות. כמובן שגם שם הוא לא היה מסתדר בלי האמביציה המטורפת שלו ובלי המלחמה האין סופית שלו. הוא פשוט דמות חיקוי לילדים. אם תרצו אין זו אגדה.

4- השחקנים הישראלים צריכים ללמוד מכספי. כל עונה הוא משתפר. לעומת זאת, הרבה שחקנים ישראלים פשוט נתקעים באיזה שלב ומפסיקים להתקדם. יכול להיות שזאת אשמת החוק הרוסי (ברגע שאתה אחד מהישראלים המובילים מקומך מובטח), אבל זה ממש חבל. איך יוגב אוחיון ואלישי כדיר לא שיפרו את העונשין שלהם בקיץ? חבל.

כמעט סוף שבוע, אז שיהיה סוף שבוע טוב לכולם

עומר

איזו התרגשות. כל הקיץ חיכיתי לזה. ממש הייתי בקריז. בהתחלה עוד אמרתי לעצמי זה עוד מעט יעבור, אבל אז כאבי הגמילה התחילו. אז הגיעה אליפות אירופה להקל את הכאבים. כשגם היא נגמרה, כאב לי כל כך. הקלתי קצת את הכאבים בכניסה לפורום האוהדים של בני השרון כדי להרגע. אין מה לעשות, אני מכור מהזן החמור ביותר. אוהד של קבוצה שאף פעם לא תזכה בכלום. היא תתקרב ותגיע לבאר הרבה פעמים, אבל אפילו לירוק פנימה לא נצליח. הרוח (של מוני פנאן?) תגיע ותעיף את הטיפה אל מוץ לבאר. ככה נישאר תמיד בצד. נשב לבד בחושך (כי כמה כבר קהל יש לבני השרון?)

אז ככה התחלתי את עונת הכדורסל 2009/2010. לאורך כל הקיץ ליוויתי את בניית הקבוצה בחשש רב וביגון קודר. היתה לי תחושה רעה. אני, תמיד אופטימי, הייתי פסימי וראיתי שחורות. לקחנו מאמן לפ-טופ. אין לנו בכלל שחקנים ישראלים. בגביע ווינר נראנו כמו חבורת ילדות שאין להן שום קשר לכדורסל. איבדנו את טפ-הירו. איך נצליח?

אבל, זאת עדיין הקבוצה שלי. אז עשינו מנוי. כרגיל. הפעם אפילו השקענו בכסא יוקרה. לא, הוא לא עושה מס’ז וגם לא הרפיה, אבל הוא ממוקם כמעט על הפרקט, ולא כל כך רחוק מהאמצע. בסוף גם הגענו לאולם היובל. איזה כיף.

דן שמיר

ואז התחיל המשחק. והופ, חזרתי לעצמי. שוב אופטימי שרואה רק ורוד ואפילו נהנה מכל דקה. איזו הפתעה- הקבוצה יודעת לשחק. אחרי עונה שלמה בלי מאמן אמיתי, פתאום רואים טביעת אצבע של מאמן שמבין את המשחק. הקבוצה שומרת. אפילו עושה לחץ על כל המגרש. חילופים בדיוק בזמן ושימוש בשחקנים הצעירים. בן רייס פותח בחמישייה ומשחק מצויין. אורי יצחקי שומר מצוין, חוטף המון ובעיקר נותן משחק מאוד יעיל. ארז כץ מנהל את המשחק בצורה אינטיליגנטית ואפילו קולע. אהרוני עוזר המאמן מלהיב את השחקנים ומצד שני רואים שהשחקנים נהנים. רון סטיל עולה ונותן משחק מדהים. שלשה רודפת שלשה. חסימה רודפת חסימה. פשוט תענוג! איזו קבוצה!
אז נכון, יש עוד הרבה על מה לעבוד. חסר לנו עוד קצת קהל והעונה עוד ארוכה. אבל כמה היה חסר לי הכדורסל. תקראו לי תמהוני. תגידו שאני לא מחובר למציאות, אבל אני פשוט אוהב את הכדורסל הישראלי.

עוד כמה נקודות לסיכום המחזור:
1- איזה פוקס היה הסל נצחון של ניב ברקוביץ. חנוכי בכלל מסר למישהו אחר. ברקוביץ פשוט הציל את הכדור, רץ לפינה והשליך את הכדור מהמותן. פוקס פוקס, אבל בכל זאת סל ניצחון. ברקוביץ זה ברקוביץ. ודרך אגב, לאן נעלם האח הבוגר למשפחת מ.י.ק.י?
2- איזה פתיחת עונה לעולות החדשות!
3- 17 חסימות לקבוצתי האהודה. 8 לשון ג’יימס.
4- 20 נקודות ליבזורי כולל 6 מ8 לשלוש. מי אמר שאין קלעים ישראלים?

איזה כיף הולך להיות לנו.
עומר