ביום ראשון האחרון, קיבלנו מתנה במשחק של בני השרון נגד עירוני אשקלון. קצת אחרי שהתחיל המשחק, התיישב מאחורינו מבקר איגוד השופטים, טוד וורניק. בתחילה פשוט ישב מאחורינו ומדי פעם כתב הערות בפנקס קטן. אבל, מכיוון שאבא שלי מכיר אותו (שלום שלום), הקרח נשבר במהירות. טוד היה בעצם פרשן שיפוט אישי שלנו.
מכיוון שמהמשחק לא היה כל כך צמוד, ולא היו יותר מדי מחלוקות, יצא לנו לשאול את טוד הרבה שאלות על מהלכי המשחק.  למען האמת, בעיקר טוד הגיב על המהלכים ועל השריקות של השופטים.
דוגמא אחת היתה לקראת סוף המשחק. לי ניילון ישב על הספסל ובני השרון הובילה כבר בפער ניכר. נשרקה עבירה מגן נגד אחד משחקני בני השרון אך היה נדמה כי השופט (לדעתי רייניש) היה צריך לשרוק לצעדים. לי ניילון נעמד וסימן צעדים תוך כדי שהוא צועק משהו לשופט. השופט נתן לניילון עבירה טכנית. עד כאן התיאור היבש.
שאלנו ישר את טוד למה ניילון קיבל טכנית. טוד הגיב ישר, אצלי הוא היה מקבל טכנית הרבה יותר מוקדם. כן, שחקנים תמיד פחדו ממנו.
לדעתי אם המשחק היה צמוד, השופט לא היה שורק את העבירה הזאת.

בכל מקרה, זה גרם לי לחשוב שמשהו בסגנון הזה יכול להיות מבצע של המנהלת\ערוץ הספורט.איזה תחרות שהזוכה בא מקבל פרשן אישי למשחק כלשהו. זה יכול להיות במגרש כלשהו, או בבית האוהד.
תחשבו איזה כיף יהיה לראות משחק יחד עם שימי ריגר. או עם עופר שלח. או לחילופין עם מודי בראון. אומנם הוא לא פרשן, אבל איזה כיף יהיה.

אם מישהו שואל, ניצחנו בגלל ששמרנו טוב. או בגלל שאשקלון לא כל כך טובים (ומזל טוב על השחקן החדש שלהם)

הנה השחקן הגנה הכי טוב של בני השרון

אשקלון

היה במשחק קצת קהל של אשקלון, ומשום מה היה לו שיר על אליצור. לפי מיטב זכרוני לקבוצה קוראים עירוני אשקלון. אז למי הם בדיוק שרו?

שיהיה לכולנו בהצלחה בסיבוב השלישי

ראיתי ביום שישי את אמיר ויינטרוב זוכה באליפות ישראל בטניס. ראיתי רק את השני משחקונים האחרונים של המשחק ולכן אני לא יכול להעיד על איכות המשחק. אני כן יכול להגיש שהסוף שלו היה מותח. ממש מותח. שובר שווין במערכה אחרונה, נקודות משחק לשני הצדדים ובסוף האנדר-דוג מנצח.
ויינטרוב הוא סיפור מעניין. הוא בן 24 ורק עכשיו הוא פורץ. הוא העפלי החודש לדירוג השיא שלו- 278.
תוכלו לקרוא עוד על הסיפור האישי שלו בכתבה עליו בהארץ- http://tbk.mako.co.il/article/1497711.
כרגע הוא המדורג הישראלי השני בדירוג הגברים. הוא כבר עבר את הראל לוי ואת נועם אוקון. יותר נכון להגיד שהוא התקדם קצת והם בעיקר עברו אותו לאחור. מדהים שעם הנתונים האלו, נבחרת ישראל החזיקה עד לאחרונה מעמד בבית העליון של גביע דיוויס.
כל אלו גרמו לי לחשוב שנבחרות ישראל תמיד מצליחות להוציא יותר מסף כל החלקים שלהם. זה נכון בטניס, כדוריד, כדורסל. אבל למה נבחרת הכדורגל מוציאה תמיד פחות מסך כל חלקיה? מה הבדל?

שוב לא נעלה לאליפות

זה הכל עניין של אגו?
לדעתי הכל מתחיל במעמד השחקנים. שחקני הכדורגל הישראלים בארץ הם כוכבים. כולם מדברים עליהם והם הגורם במרכזי בקבוצות שלהם.  שחקני הכדורסל הישראלים לעומתם, הם כמעט תמיד לא השחקנים המובילים בקבוצות שלהם. בנוסף רובם פחות מפורסמים ומרוויחים פחות כסף. הם לא יוצאים עם דוגמניות ולא מסתובבים עם עבריינים.
כל זה מוביל למסקנה שלי שלשחקני הכדורסל יש הרבה יותר מה להוכיח שהם משחקים בנבחרת. הם רוצים הרבה יותר וישקיעו הרבה יותר. תראו את גרין שמשחק תמיד עם גב חצי שבור. או את טפירו ששיחק בנבחרת גם על רגל אחת

הוביל את הנבחרת הרבה שנים

אבל אז הגיע גיל שאמר לי היום שגם מיקי ברקוביץ וחבריו היו שחקנים מובילים. הם היו גם מפורסמים מאוד והרוויחו כסף לא רע בכלל. עדיין הם הצליחו מאוד בנבחרת. אז יכול להיות שהסיבה היא אחרת?
למה נבחרת הכדורגל שלנו נכשלת באופן קבוע? מה לא עובד שם?
כנראה משהו באמת רקוב שם. בשחקנים, בקבוצות ובעיקר בהתאחדות. אבל גם התאחדות הכדורסל רקובה. אז מה קורה פה? אני לא חושב שהשחקנים פחות חכמים או פחות פטריוטים. אז מה הבעיה שם? מה אתם חושבים?

תוקם ועדת חקירה מיידית!

לא, אני לא מדבר על שון ג'יימס. אני רוצה לדבר שוב על לברון ג'יימס.
מחר (יום חמישי) ב20 שעון קליבלנד יגיעו לברון וחבריו לשחק בקליבלנד. זה יהיה מעניין.
רציתי לשתף אתכם בכמה סרטוני יוטיוב מעניינים. הראשון הוא תגובה של אוהדי קליבלנד  לסרט הפרסומת המעצבן של לברון לנייק:
התגובה של אוהדי קליבלנד לפרסומת המעצבנת של לברון

זאת תגובה ראויה מאוד לסרטון ההצדקות של לברון. מה הוא יכל לעשות? הרבה מאוד דברים. הוא די תקע את קליבלנד (ועוד כמה קבוצות- הניקס למשל) עם ההודעה הדי מאוחרת שלו איפה הוא הולך לשחק. הוא כמובן יכל להשאר בקליבלנד, אבל זה קל מאוד להגיד וקשה לעשות. אני לא בטוח שאני הייתי נשאר בקליבלנד, אבל מצד שני לא הייתי אומר שאני הולך להשאר אם לא הייתי מתכוון לכך.
התגובה המעניינת השניה היא של אלוהים עצמו, מייקל ג'ורדן:
http://www.youtube.com/watch?v=EalorZaTlI8&NR=1
לג'ורדן קל מאוד להגיד כאלו דברים, בעיקר אחרי שהוא פרש. זה פשוט נראה כחלק מאיזה מסע פרסום של ג'ורדן שבא לוודא שיהיה לכולם ברור שהוא הגדול מכולם.
אפשר להתווכח אם הצעד שלו נכון או לא, אם הוא לגיטימי או לא, אבל אני לגמרי מסכים עם המשפט האחרון של אייר ג'ורדן. הפרסומת לנייק היא לגמרי תירוץ:

http://www.youtube.com/watch?v=xR9vnHCuLLE&NR=1
אז איך אני הייתי מגיב אם הייתי אוהד קליבלנד במשחק ביום חמישי?
אני מניח שכנראה הייתי נגרר באיזה שלב לקללות ולשריקות. אבל ממרחק גדול ובלי מעורבות רגשית אמיתית, נראה לי שאופצית ההגחכה היא הרבה יותר טובה. אני מניח שהיה לי קשה לעמוד בכך, אבל זה פשוט מעולה.
אוהדי קליבלנד קבעו שירי עידוד לכל רבע. הכי אהבתי את השיר המיועד לחצי הראשון של הרבע השלישי- סקו-טי פי-פן!!! פשוט מצוין

שלום שלום,
הרבה זמן לא כתבתי. ענייני חתונה וכאלה. אבל הנה, עכשיו אני שוב כאן.
אז יאללה, בואו נתחיל.
מייסאו באסטון. וואו איזה החתמה. הנה התכתבות עם חבר מהעבודה:

אני: אומנם שם מוכר ואטרקטיבי, אבל זקן שפחות או יותר לא שיחק מאז שעזב את מכבי….
הוא: נראה לי שנפלתם לגמרי על השכל.
אני: ממש פותחים בית אבות אצלנו
הוא: אולי תחתימו גם את פפי? (הוא אוהד ירושלים)
אני: אני חשבתי דווקא על אולסי פרי
הוא: גם. שמעתי שהאפמן מחפש קבוצה.
אני: ואת שטיינהאור או פליישר כחיזוק ישראלי

אז זה העניין. זה שוב הימור של בני אקוניס השרון. לדעתי סם הוסקין היה הימור גדול יותר. הוא היה פצוע איזה שנה וחצי. באסטון לעומתו פשוט לא כל כך שיחק מאז שהוא עזב את מכבי. לפחות אין ספק שזה צעד שיווקי מצוין. חבל שהוא לא ישחק ביום ראשון נגד מכבי. זה יכל להיות אפילו יותר דרמטי.
מה שחסר לבני השרון זה מחליף לג'יימס שיכול לשחק משהו כמו 10-15 דקות. יש סיכוי שבאסטון יכול למלא את התפקיד הזה בצורה מצוינת. עם הפיינל פור, צריך שהסגל יהיה טוב בסוף השנה. יש עוד זמן להגיע לכושר טוב.

שון ג'יימס, עוד אין לי תמונה של באסטון

לפני שאסיים אני רק אגיד שממש מעצבן אותי שמכבי משחקים כל כך יפה. זה ממש קשה לי. כל הכבוד לדיוויד. למאמנים הישראלים האחרים יש מה ללמוד ממנו

שבת שלום
עומר

הלבן היום לבן פחות

אפשר להגיד שמפגש מול אוסטריה היה כשלון, אבל לי זה היה בעיקר עצוב. זה לא בגלל שישראל ירדה מהבית העליון לבית מס' 1 (למה הוא לא נקרא בית 2?). בעיקר בגלל המשחק האחרון בהתמודדות. הצטרפתי למשחק בסוף המערכה השלישית. התוצאה היתה 1-1 במערכות והאוסטרי ניצח את המערכה השלישית 6-0. בכל החלקים שראיתי, הראל לוי נראה פשוט גמור. היה נראה שהראל כמעט לא מצליח לזוז. כל פעם שהוא היה צריך לרוץ יותר משלושה צעדים הוא הפסיד את הנקודה. הוא היה עייף וכבד. בקושי רץ. אני אישית הייתי ממליץ לו לפרוש. אבל נזיר טיבטי שלא פגשתי מעולם אמר לי ש"בני אדם הם כמו יויו, הם צריכים שיהיה להם חוט שמושך אותם למעלה".

קשים חייהם של שחקני הטניס

אם נדבר על המפגש כולו, לא מגיע לנו להיות בבית העליון. אומנם יש לנו זוג איכותי, אבל חוץ מזה יש לנו רק את דודי לוי הלא יציב. אם הוא היה יציב והיה נשאר בין ה30 הראשונים בעולם, אז עוד היה לנו על מה לדבר, אבל הוא לא יציב. אומנם הוא עשה ניסים בגביע דיוויס וניצח שחקנים ברמה גבוהה מאוד אבל אם הוא בתקופה לא טובה (או חס וחלילה פצוע) אין לנו מה למכור. פשוט אין לנו עוד שחקן חוץ ממנו. הבעיה שגם לא יהיה לנו בקורב. אז מה קורה עם דודי? תכלס, אני ממש לא יודע. יש לו כשרון, אבל משהו פה לא בנוי כמו שצריך. אני לא מדבר על היכולת שלו או על הטכניקה שלו. מה אני כבר מבין בזה. אני מדבר על זה שאין לו מאמן.שהקריירה שלו לא בנויה נכון. אם נשווה את זה לשחר פאר, נראה שאצלה הכל מתוקתק. כמובן שזה הרבה יותר קל למישהי שמגיעה ממשפחה מבוססת. בראיון עם אבא של שחר הוא סיפר איך הם בנו את
הקריירה של שחר כמו שבונים סטארט-אפ. והם כבר כיסו מזמן את ההוצאות.
ועכשיו רק נשאר לשאול את השאלה. אם לדודי היה כסף או ספונסר שהיה מממן לו את כל ההוצאות, האם הוא היה מצליח יותר? ברור. אומנם איזי שירצקי עזר לו, אבל זה לא מספיק חבל.

איך גביע דיוויס באמת צריך להראות
קןדם כל, טוב מאוד שהתחילו לתת דירוג על משחקים בגביע דיוויס. הייתי נותן אפילו יותר הטבות לשחקנים שמשחקים בגביע. אבל לא בשביל זה התכנסו כאן. אני חושב שצריך לשנות את המבנה של גביע דיוויס.
אני הייתי מאחד את גביע דיוויס ואת גביע הפדרציה לתחרות אחת. המדינה שתנצח תהיה בוודאות המדינה עם הטניס הטוב ביותר.

למה מחליפים את הכדורים כל כך הרבה פעמים

מבנה התחרות יהיה משהו כמו:
-          משחק גברים
-          משחק נשים
-          משחק זוגות מעורבים
-          משחק זוגות גברים
-          משחק זוגות נשים
כמובן שכל המשחקים יהיו הטוב משלוש. אני בכלל חושב שמשחק של הטוב מחמש ארוך מדי. אלי קשה לראות משחק כזה ארוך.
טוב, הגענו כבר כמעט ל500 מילים, ואני לא רוצה לחפור לכם. כמה כבר אני יכול לדבר על טניס.
אז יאללה, סוכות שמח!

שנה טובה! שנהיה לראש ולא לזנב וכל הברכות האלה. לא כתבתי כאן כבר כמה זמן, אבל זה בגלל שהייתי בחו"ל ועסוק. אז הנה חזרתי

אז אלו דברים יעשו את השנה הבאה שנה טובה מבחינת ספורט? הכנתי רשימה של דברים בלי שום סדר, רק לפי הסדר שהם קפצו לי בראש. בסוגרים הוספתי את הסבירות שאני חושב שזה באמת יקרה.

• נבחרת ישראל בכדורגל תעפיל לירו 2012 מהמקום הראשון בבית (2%)- וגם זה כי אני נדיב. השחקנים תמיד יצליחו להפסיד איזה משחק בית לנבחרת קטנה ולהרוס את העליה.
  

  שוב לא נעלה לאליפות

• נבחרת ישראל בכדורגל תעפיל לירו 2012 מהמקום השני (10%) – ומה אז? שוב נצטרך לשמוע על נערות ליווי?
• נבחרת ישראל בכדורסל תסיים במקומות 1-8 באליפות אירופה ותעפיל לאולימפיאדה בלונדון (15%) – מעניין אם אחרי ההתלהבות שהיתה במוקדמות שהפכו להיות לא נחוצות ימכרו חבילות לאליפות אירופה.עכשיו אחרי שבאליפות הולכות להיות 24 קבוצות, יש הרבה יותר קבוצות קטנות פחות טובות מאיתנו שאנחנו יכולים להפסיד להם
• נבחרת ישראל בכדורסל תסיים במקומות 1-4 באליפות אירופה (2%) – איזה קבוצות טובות כבר יש באליפות? (חוץ מספרד, ליטא, רוסיה, סלובניה, טורקיה, יוון,סרביה וקרואטיה ששיחקו באליפות העולם)
• נבחרת ישראל בכדורסל תשחזר את הישג השיא שלה באליפות אירופה ותסיים במקום שני (0%) – בכל זאת, אין לנו סנטר אמיתי

• 

  שחקני נבחרת ישראל

• עמרי כספי יתן עוד עונה טובה בסקרמנטו (90%) – אני מקווה שהוא לא יפצע ורק ימשיך בקו ההתקדמות שלו
• עמרי כספי יתן עונה יותר טובה ומהעונה שעברה (60%)
• עמרי כספי יבחר  למשחק האולסטאר (5%) – בכל זאת, הוא לא שחקן מוביל בקבוצה שלו
• נמרוד משיח או שחר צוברי יזכו במדליה באליפות אירופה\אליפות העולם או אליפות אחרת (90%) – הם פשוט כלים.
• הפועל תל אביב תבקיע שער בליגת האלופות (85%) – גוטמן שינה את עורו והפך להיות מאמן התקפי עם קבוצה סופר התקפית
• הפועל תל אביב תסיים עם לפחות נקודה אחת (45%) – בכל זאת, גוטמן גם הגנתי והקבוצות בבית של הפועל הם לא משהו שאי אפשר לנצח בבית
• הפועל תל אביב תעפיל לשלב הבתים השני בליגת האלופות (10%) – בכל זאת, הקבוצות האחרות יותר טובות. לעומת זאת, להפועל יש מסורת של הצלחות נגד קבוצות טובות יותר באירופה
• ליגת העל בכדורגל תהיה מעניינת (30%) – מעניינת למי? העונה שעברה הסתיימה עם דרמה ענקית אחרי הקיזוז, אבל לפחות אותי כל העונה לא עניינה
• אבי לוזון יתפטר ויפתור אותנו מהשטויות שלו (0% וגם זה רק אחרי שפ"ת תזכה באליפות)
• מכבי תל אביב שוב לא תזכה באליפות בליגת העל בכדורסל (30%) – בכל זאת זה פיינל פור.
• שחוריניציס לא יקרוס תחת הלחץ במכבי (50%) – פנאן כבר לא כאן, וכמה שארפ יכול לעזור לו. מצד שני יש כאן פלאפל ושאוורמה בכל מקום וכולם ישמחו לתת לו לאכול בחינם. חוץ מזה, מזל בשבילו שהוא הגיע למקום בלי לחץ בכלל
• שחר פאר תזכה בטורניר גרנד סלאם (0%)
• שחר פאר תנצח את אחת מהאחיות ויליאמס. (10%)
• דודי סלע יכנס ל50 הראשונים בATP (0%)
• בני השרון תזכה סוף כל סוף בתואר כלשהו (50% – כשמדובר על הקבוצה שלי, אני חייב להיות עיוור…)
  

  בני השרון עם שחקני NBA לשעבר

אז אחרי כל הפסימיות, זאת יכולה להיות בסוף גם שנת ספורט לא רעה בכלל- הפועל אולי תצליח בליגת האלופות, הנבחרות שלנו אולי יצליחו, הקבוצות הישראליות בכדורסל יצליחו האירופה (אבל גליל לא תעפיל ליורוליג) ונבחרת הדיוויס שלנו שוב תצליח.
אז גמר חתימה טובה לכולנו ושנה טובה!

1- לא הגיע הזמן שיקום גוף אוהדים רציני לנבחרות ישראל? טוב, רציני זאת לא מילה שמתחברת עם הצירוף נבחרת ישראל. צירוף שמתחברים יותר טוב נתחרזים עם שערות ושינוי. אז אנחנו לפחות צריכים שיקום מישהו ויגדיל את הרפטואר שירים של הנבחרת. אנחנו כבר שנים תקועים עם שנים וחצי שירים:
1- אל אל ישראל
2- הכחול עולה עולה
2.5- ספירה לאחור מ-10 עד ל-0 ואז – "ישראל מלחמה!".
לא מגיע לנו קצת יותר מזה? תאמינו לי. לקבוצה שאני אוהד יש רק שיר אחד. זה לא מספיק כדי להחזיק משחק שלם. להמון קבוצות בארץ יש אחלה שירים אז צריך ליבא כמה גם לנבחרת. יאללה, תתחילו לעבוד.

2- אם כל הרעש סביב הפורוורדים של הנבחרת, שחכנו קצת את הגארדים. לדעתי נעימי ואוחיון מחזיקים יפה את עמדה 1. אם נכניס לחישוב את מקל, נראה שיש לנו על מי לסמוך בעמדה הזאת בשנים הקרובות. נעימי ממש השתפר בשנתיים האחרונות. הוא שומר יותר ומשחק קצת קבוצתי יותר (אבל לא מספיק). אבל את אוחיון אני הכי אוהב. הוא מביא לפעמים למשחק דברים לא צפויים שמשאירים אותך עם פה פעור וידים על הראש. מסירות מדהימות וחדירות מדהימות. השנה הוא שיפר קצת את הקליעה שלו וגם התחיל להטביע. יש בו משהו מיוחד. הוא גם נראה ילד טוב כזה עד שהוא חוטף לך את הכדור.

תראו כמה מהר הוא מזיז את היד

3- בדרך כלל יש תחושה שכל נבחרות ישראל מוציאות יותר מסך הכשרון של השחקנים. זה נכון לגבי נבחרת הכדוריד, נבחרת כדורעף נשים, נבחרת הכדורסל ועוד. זה ממש לא נכון לגבי נבחרת ישראל בכדורגל. למה? מה ההבדל?
אם נשווה את הכדורגל לכדורסל נראה שזה מתחיל מהשכר המופרז שמקבלים בליגת העל בכדורגל. זה ממשיך בעובדה ששחקני הכדורסל בארץ הם בדרך כלל כינור שני לזרים בקבוצות שלהם. כינור שני? טעות שלי. לפחות רביעי. זה נותן להם הרבה מוטיבציה. יש להם מה להוכיח.
הסיבה האחרונה היא ששחקני הכדורסל נראים הרבה יותר אינטיליגנטים ונראה שבאת חשוב להם לייצג את המדינה.

טוב. נתראה ביד אליהו. בהצלחה

העם רוצה כדורסל. זה ברור. עבר המונדיאל, יש עוד הרבה זמן עד הצ'מפיונס, העם רוצה כדורסל.
בדרך כלל אני מדבר רק בשם עצמי, אז איך אני בכלל מעז להגיד כזה דבר?
התשובה קלה – ראיתי את זה. לא, אני לא נביא אבל באמת ראיתי את זה. כחול על גבי לבן בשתי הזדמנויות שונות. הסכיתו נא ושמעו.

יום שני שעבר, הדר יוסף
בצהרי יום שני שעבר, התקשר אלי חברי גיל והציע שנלך לראות את משחק האימון של נבחרת ישראל נגד נבחרת הולנד. אחרי התלבטות קצרה, אמרתי "למה לא". הרי זה בחינם, ליד הבית וכבר כמה חודשים לא ראיתי כדורסל ישראלי. מכור כבר אמרתי?
יצאנו לכיוון המגרש וכבר בכניסה לחניה הבנו שקורה כאן משהו. החניה היתה פשוט מלאה. מלאה.
בדרך מהחניה למשחק ראינו כבר אנשים שחוזרים לחניה ואומרים שהאולם מלא ולא מכניסים. כמובן שהמשכנו לכיוון האולם ונכנסנו (בדרכים חוקיות בלבד כמובן).
האולם היה מפוצץ. ברור שלא היה מקום ישיבה. גם מקום עמידה לא היה כל כך. עמדנו בצפיפות עד שהזיזו קצת את המצלמות של ערוץ הספורט ופינו עוד מקום. גם אז עמדנו כל המשחק. מי היה מאמין.
לדעתי 90% מהאנשים מאולם לא היו במשחק אימון של הנבחרת. גם אני לא. אז למה הגיעו כל כך הרבה אנשים?
אולי בגלל שיבק לבן השיער? או אולי בגלל יוגב, או יובל? מה עם אלישי או קוקיה?

אלוף ישראל

יש גם את אליהו אלוף ספרד או טל המכביסט הנצחי. לא, זה לא זה. זה לא בגלל הנבחרת המלהיבה שיש לנו ולא בגלל שהעם אוהב כדורסל. זה בטוח בגלל עומרי שלנו שנלחם בכל הגויים אי שם בגולה הרחוקה. כולם רק רוצים לגעת קצת באבק כוכבים.
אז זאת לא כל התשובה לדעתי. כן, לעומרי יש חלק מאוד גדול בהעלאת העניין בנבחרת שלנו ובכדורסל הישראלי בכלל, אבל לא רק. איך אני יודע? הקשיבו לסיפור הבא:

יום ראשון (שלשום), בית דני
הפעם איתן הציע לי ללכת למשחק המכריע של נבחרת הנוער באליפות אירופה לדרג ב'. גם נעודד את הילדים, גם נראה עוד קצת כדורסל. מה יכול להיות רע?
הפעם דווקא מצאנו חניה בקלות ונכנסנו בקלות לאולם אבל מה ראינו? שוב, האולם מלא לגמרי. שוב לא היה לנו מקום לשבת והיינו צריכים לשבת על הרצפה. הפעם עומרי כספי שלנו לא שיחק. לעומת זאת שיחקה נבחרת שרבים מהאנשים בכלל לא מכירים. אז מה העניין? העם רוצה כדורסל. לא פחות ולא יותר.
והשבוע הוא יתחיל לקבל את זה.

ועוד דבר אחד אחרון- חבל שהפסדנו. זה היה קרוב. ובר טימור הוא אחלה שחקן. ממש מזכיר לי את קטש רק עם הגנה. חבל שהוא לא קלע בסוף את העונשין, אבל אני בטוח שהוא יתגבר על זה. עכשיו רק צריך איזה מאמן עם ביצים שיתן לו צ'אנס כבר השנה בליגת העל. אין שום סיבה שלא. הוא לא רוביו, אבל בקנה מידה ישראלי הוא בהחלט כן.
ועוד דבר לגמרי אחרון- גבירותי ורבותי, please welcome back – לי ניילון

מה יהיה בסופנו? מי יודע

המונדיאל נגמר כבר לפני כמעט שבועיים, אך זה מרגיש כאילו עברו כבר שנתיים.

התחלנו בסיבוב ראשון חלש, ואחריו בסיבוב שני מצוין. שלבי הצלבה היו טובים ובסופם הגיעו שתי הנבחרות האהודות עלי לגמר. איך הם גמלו לי על האהדה? בגמר הגנתי חלש.
בבוקר שאחרי הגמר הרגשתי להפתעתי תחושת הקלה גדולה. לא הבנתי למה. הרי המונדיאל היה משהו שציפיתי וחיכיתי לו. גם די נהנתי ממנו. ראיתי משחקים עם חברים ומשפחה, הייתי אצל הרבה חברים והרבה היו אצלי. יצאתי לפאבים לראות משחקים ומה לא. תענוג.
אבל המונדיאל היה גם חודש צפוף ועמוס שלא משאיר לך זמן לשום דבר אחר. לכל זה התווסף שבזמן המונדיאל היה לי גם לחץ בעבודה. הייתי קצת בעומס יתר. ראיתי כדורגל, עבדתי וישנתי. מעייף קצת. אני בטוח שאתם כבר מרחמים עלי. אם היתה במונדיאל איזה נבחרת "שלי" באמת, אז המצב היה כנראה יותר טוב. אבל כולנו יודעים שתהיה רכבת תחתית בתל אביב, שלום עם הפלסטינאים, חברי כנסת לא מושחתים, וטיולי סקי ללבנון לפני שנבחרת ישראל תעפיל למונדיאל, אז זה המצב.
אז לשמחתי נגמר המונדיאל. אבל גם לצערי.
עכשיו יש לי זמן ללכת לים, לקרוא, לכתוב ולטפל בגינה. להשקיע בבת זוגתי שתחיה (יאיר לפיד- אני מאחוריך!) ולהנות. איזה תענוג. אבל אתם יודעים מה חסר בחופש הזה? קצת ספורט.
מה לעשות, אני מכור. אז מה אני כבר יכול לעשות כדי להעביר את הקריז?

1. כדורגל ישראלי במוקדמות גביעי אירופה? boring!!!
2. שידורים חוזרים בערוץ הספורט? כמה אפשר כבר לראות משחקים בשידור חוזר? אם היו משדרים את משחק האליפות של גלבוע גליל הייתי רואה. כל השאר לא מעניין.
3. שחר צוברי באליפות אירופה בגלישת רוח? מעניין, אבל אי אפשר באמת לראות תחרויות גלישת רוח. next!
4. אליפות העולם בהוקי שדה (ותודה להוט שהעלו לנו את הערוץ המצוין eurosport2)? אומנם זה הספורט עם הנשים הכי יפות בספורט, אבל את מי זה בכלל מעניין?

נבחרת הולנד זוכות מדליית הזהב בהוקי שדה. מש"ל

אחרי כל האפשרויות האלו, נשארתי עם האופציה המועדפת עלי- מוקדמות אליפות אירופה בכדורסל. כדורסל ישראלי כחול לבן מאוד מעניין אותי ואני צופה שגם יהיה מותח. אחרי הרבה שנים יש לנו נבחרת טובה עם שחקנים חזקים בהרבה עמדות. אז נכון, עדיין יש לנו נחיתות מתחת לסל (בעיקר בלי קוז'י קיר בטון), אבל תראו איזה נבחרת יש לנו:
אחד שחקן NBA, אחד אלוף ספרד, עוד שחקן שנבחר למצטיין של הקבוצה הספרדית שלו ששיחקה בליגה הראשונה, ופניני אחד שירביץ לכולם. בנוסף יש לנו אחלה רכזים, ואחרי הרבה זמן יש לנו גם אחלה קלעי 3 (לא רק בלותנטל, גם פניני, הלפרין וכספי) ובכלל קבוצת התקפה טובה. אם תהיה לנו הגנה טובה, זאת אחלה נבחרת. יש למה לצפות. זה מתחיל ממש עוד מעט בשמיני לאוגוסט.
אבל השמיני לאוגוסט זה עוד רחוק. הקריז ממש הורג אותי. הגעתי למצב שאני שוקל ברצינות ללכת לראות את המשחק של נבחרת הנוער במסגרת אליפות אירופה לדרג ב' ביום שבת בבית דני. מה רע? זאת עדיין נבחרת ישראל ואני עדיין מכיר שם כמה שחקנים. אחרי שיטוט קצר בפרויקט סיקור האליפות של האתר ספסל אני אפילו מכיר שם יותר שחקנים. לפי ספסל זה אמור להיות משחק קל, אז למה לא לבוא ולעודד קצת את הילדים? אולי הם יעודדו אותי חזרה.
חוץ מזה, ממש לא מזמן הציע לי חבר ללכת לראות את טורניר ההכנה של הנבחרת. כנראה אני לא המכור היחיד. אנחנו כבר חצי שנה מדברים על הסגל המומלץ לנבחרת ועל מי אנחנו חושבים שצריך לפתוח בחמישיה. אז אנחנו כבר לא יכולים לחכות.
מעניין אם הולכים לקדם את המשחקים האלו (אני מהמר שלא). יש פה אחלה פוטנציאל שיווקי. הזזדמנות לראות את הישראלי הראשון בNBA חוזר הביתה לנבחרת ומצטרף לחבריו משנים שעברו. אפשר למלא ככה את יד אליהו.
טוב, אז שיהיה בהצלחה לנבחרת הנוער ולנבחרת הבוגרת והמשך שבת שלום לכולם (טוב, אז גם שבוע טוב למי שיקרה את זה בעוד כמה ימים…)

עומר

אפשר להתווכח אם האיחוד של וייד, לברון, ובוש היה מפתיע או לא, או אם הוא ספורטיבי או לא, אבל דבר אחד ברור. מעכשיו נוצרה קבוצה שכולם שונאים. הרעים.
הם הולכים להיות האם אמא של הפייבוריטים. הקבוצה שכולם רוצים לנצח ולהפיל. זה קצת כמו מכבי בארץ. אם הם יזכו באליפות תהיה תחושה של "סבבה, עשינו מה שהיינו צריכים לעשות" ואם הם לא יזכו באליפות הכל יתפרק. זה חבל גם בשבילם.
תראו, הם לא עברו על אף חוק, ולא רימו אף אחד (למרות שברור לכולם שהם סגרו מזמן איפה הם ישחקו וכל השיחות עם הקבוצות היו סתם הצגה), אז לכאורה אין פה שום בעיה.

הכתר נשאר בלי מלך

אבל
יש פה אבל גדול. זה צעד שהולך לפגוע באטרקטיביות של הליגה. במקום 3 קבוצות טובות (מיאמי, קליבלנד וטורונטו) קיבלנו קבוצה אחת מצוינת ו2 קבוצות שלא יזכו אפילו באליפות ליגת העל. אבל מה איכפת להם שיוויוניות ועניין. הם רק רוצים להנות ולזכות באליפויות. 5 טבעות אליפות יבואו להם טוב. למה לא?

ללברון היו צריכות להיות כמה סיבות:

1. הוא לאולם לא יחשב אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה אם הוא יזכה באליפויות בשלישייה הזאת. תראו איך קובי העיף את שאקיל רק כדי להוכיח שהוא הבורג החשוב ולא שאקיל. ושאקיל זכה בעוד אליפות עם מר וייד הנזכר למעלה.
2. זאת הקבוצה של וייד ורוב הסיכויים שהוא יהיה מספר 2 בקבוצה.  ולכן הוא לא יוכל יותר להקרא המלך ג'יימס. מעכשיו- המלכה ג'יימס.
3. רוב העונה אחד מהם יהיה פצוע. לא נקרא לו בשם אבל נגיד שהוא מתחרז עם made.
4. הוא ירק לבאר שממנה הוא שתה. ממעמד של אלוהים בקליבלנד הוא עבר למעמד שווה ערך לבן לאדן. לעומת זאת במיאמי, הוא אף פעם לא יהיה אלוהים.
5. הוא היה צריך לדעת שהוא הולך לעצבן אותי (ועוד הרבה מיליונים בעולם). אתם אולי חושבים שזה משהו שולי, אבל אני בטוח שהמפרסמים שלו לא חושבים ככה. בכלל, מבחינה שיווקית של נייק, נראה לי שהוא שווה יותר כסופר סטאר בודד מאשר כחלק משלישיית שוקולד מנטה מסטיק.
6. הסיבה הגדולה מכולם- המהלך הזה נותן את התחושה שלברון באמת לא התאמץ בסדרה מול בוסטון. הוא החילט שלבד הוא לא יכול ובמקום לעבור לקבוצה שתבנה מסביבו סגל ראוי (מי אמר שיקגו) הוא קפץ למקום הבטוח שבו הוא יזכה באליפות. במילה אחד- לוזר. בשתי מילים- ממש לוזר.
7. ככה הוא לעולם לא יהיה ג'ורדן

עוד שלישייה במיאמי

בוש דרך אגב עשה צעד טוב לדעתי. משחקן מוביל שלא יקח את הקבוצה שלו לשום מקום, הוא עבר להיות מספר 3 בטריו שאולי יזכר לשנים רבות. קצת מזכיר את המעבר של גאסול ממפיס לליקרס.
דרך אגב, אני מהמר שמיאמי לא זוכים באליפות השנה. ולמה- כי לא מגיע להם אז החלטתי שלא. וההחלטה שלי סופית. מאז ומתמיד אני נגד פרויקטי הגלקטיקוס למינהם. חוץ מזה, יש לי תחושה שדיוויד סטרן ידחוף כמה מקלות לגלגלים של מיאמי או במילים אחרות- לא נראה לי שלברון ימשיך להיות חביב השופטים מעתה והלאה. נראה איך הם יסתדרו אחרי שדברים לא כל כך ילכו.

מה יכול לצאת טוב מזה? פט ריילי בטוח יחזור לעמדת המאמן ואם כמה אליפויות יעבור את פיל ג'קסון המעצבן. טוב, גם את ריילי אני לא ממש אוהב, אז אני לא רואה איזה טוב יכול לצאת מזה.

אז נתרכז בגמר המונדיאל…
המשך שבת שלום ושבוע טוב