ביום ראשון האחרון, קיבלנו מתנה במשחק של בני השרון נגד עירוני אשקלון. קצת אחרי שהתחיל המשחק, התיישב מאחורינו מבקר איגוד השופטים, טוד וורניק. בתחילה פשוט ישב מאחורינו ומדי פעם כתב הערות בפנקס קטן. אבל, מכיוון שאבא שלי מכיר אותו (שלום שלום), הקרח נשבר במהירות. טוד היה בעצם פרשן שיפוט אישי שלנו.
מכיוון שמהמשחק לא היה כל כך צמוד, ולא היו יותר מדי מחלוקות, יצא לנו לשאול את טוד הרבה שאלות על מהלכי המשחק.  למען האמת, בעיקר טוד הגיב על המהלכים ועל השריקות של השופטים.
דוגמא אחת היתה לקראת סוף המשחק. לי ניילון ישב על הספסל ובני השרון הובילה כבר בפער ניכר. נשרקה עבירה מגן נגד אחד משחקני בני השרון אך היה נדמה כי השופט (לדעתי רייניש) היה צריך לשרוק לצעדים. לי ניילון נעמד וסימן צעדים תוך כדי שהוא צועק משהו לשופט. השופט נתן לניילון עבירה טכנית. עד כאן התיאור היבש.
שאלנו ישר את טוד למה ניילון קיבל טכנית. טוד הגיב ישר, אצלי הוא היה מקבל טכנית הרבה יותר מוקדם. כן, שחקנים תמיד פחדו ממנו.
לדעתי אם המשחק היה צמוד, השופט לא היה שורק את העבירה הזאת.

בכל מקרה, זה גרם לי לחשוב שמשהו בסגנון הזה יכול להיות מבצע של המנהלת\ערוץ הספורט.איזה תחרות שהזוכה בא מקבל פרשן אישי למשחק כלשהו. זה יכול להיות במגרש כלשהו, או בבית האוהד.
תחשבו איזה כיף יהיה לראות משחק יחד עם שימי ריגר. או עם עופר שלח. או לחילופין עם מודי בראון. אומנם הוא לא פרשן, אבל איזה כיף יהיה.

אם מישהו שואל, ניצחנו בגלל ששמרנו טוב. או בגלל שאשקלון לא כל כך טובים (ומזל טוב על השחקן החדש שלהם)

הנה השחקן הגנה הכי טוב של בני השרון

אשקלון

היה במשחק קצת קהל של אשקלון, ומשום מה היה לו שיר על אליצור. לפי מיטב זכרוני לקבוצה קוראים עירוני אשקלון. אז למי הם בדיוק שרו?

שיהיה לכולנו בהצלחה בסיבוב השלישי

שלום שלום,
הרבה זמן לא כתבתי. ענייני חתונה וכאלה. אבל הנה, עכשיו אני שוב כאן.
אז יאללה, בואו נתחיל.
מייסאו באסטון. וואו איזה החתמה. הנה התכתבות עם חבר מהעבודה:

אני: אומנם שם מוכר ואטרקטיבי, אבל זקן שפחות או יותר לא שיחק מאז שעזב את מכבי….
הוא: נראה לי שנפלתם לגמרי על השכל.
אני: ממש פותחים בית אבות אצלנו
הוא: אולי תחתימו גם את פפי? (הוא אוהד ירושלים)
אני: אני חשבתי דווקא על אולסי פרי
הוא: גם. שמעתי שהאפמן מחפש קבוצה.
אני: ואת שטיינהאור או פליישר כחיזוק ישראלי

אז זה העניין. זה שוב הימור של בני אקוניס השרון. לדעתי סם הוסקין היה הימור גדול יותר. הוא היה פצוע איזה שנה וחצי. באסטון לעומתו פשוט לא כל כך שיחק מאז שהוא עזב את מכבי. לפחות אין ספק שזה צעד שיווקי מצוין. חבל שהוא לא ישחק ביום ראשון נגד מכבי. זה יכל להיות אפילו יותר דרמטי.
מה שחסר לבני השרון זה מחליף לג'יימס שיכול לשחק משהו כמו 10-15 דקות. יש סיכוי שבאסטון יכול למלא את התפקיד הזה בצורה מצוינת. עם הפיינל פור, צריך שהסגל יהיה טוב בסוף השנה. יש עוד זמן להגיע לכושר טוב.

שון ג'יימס, עוד אין לי תמונה של באסטון

לפני שאסיים אני רק אגיד שממש מעצבן אותי שמכבי משחקים כל כך יפה. זה ממש קשה לי. כל הכבוד לדיוויד. למאמנים הישראלים האחרים יש מה ללמוד ממנו

שבת שלום
עומר

אין שמחה כמו שמחה לאיד. ומה אם זאת גם שמחה וגם שמחה לעיד? פעמיים כי טוב!
2-2. מי חשב שנגיע לזה? חלק מהקהל הקבוע של בני השרון בכלל לא הגיע למשחק. אחרי שני ההפסדים הממש לא נעימים למכבי, אנשים ויתרו על התענוג. הם הפסידו אחלה משחק.
אני חושב שאת הניצחון הזה צריך לרשום על שמו של דן שמיר. הקבוצה הגיעה מוכנה למשחק. המשחק כולו היה בקצב של בני השרון והקבוצה עשתה מה שהיא רצתה. הכדור הלך פעם אחרי פעם פנימה וההתקפות היו קבוצתיות ומתוכננות. בצד ההגנתי, השחקנים ירדו להגנה בטירוף כדי למנוע ממכבי לרוץ. בנוסף לא היו שמירות כפולות על הגבוהים והיה חיפוי יפה אחרי חילופים. ארז כץ פשוט חיסל את אנדרסון בהגנה אישית. ובחסות המטריה האוירית של תיישון ג'יימס, לא היו סלים קלים.

הכין את הקבוצה מצוין

דוגמא טובה להשפעה של דן שמיר היה אפשר לראות בדרך שבני השרון יצאה מפסק הזמן האחרון במשחק. מכבי בדיוק קלעה 2 שלשות רצופות וצימצמה ל6 הפרש. כץ מוציא את הכדור מאמצע המגרש. נותנים חסימה דווקא לבן רייס שדופק ספרינט להתקפה ומקבל כדור. צריך לזכור, רייס בן 20 וכדור מכריע באמצע מומנטום הולך אליו. הוא יכל ללכת לסל, אבל הוא מסר לטאקר שחתך מאחוריו לכיוון הסל וזה נגמר בהטבעה. מהלך מנצח.
גם ההכנה המנטלית היתה טובה. לא קל לבוא אחרי שתי תבוסות עם ראש מורם ולנצח משחק כנגד כל הסיכויים.
עוד אלמנט חשוב היה פי.ג'י טאקר. הוא שיחק בסדר עד טוב במשחקים 1 עד 3 בסדרה. במשחק הזה הוא בא כדי לנצח. ראו את זה באנרגיות שלו, ב4 הטבעות שלו ובהגנה שלו. הפעם הוא לא נתן לפניני להוציא אותו מהמשחק.

מתרכז כבר לקראת המשחק הבא

אם דן שמיר ניצח את המשחק, אין ספק שפיני הפסיד אותו. כמו במשחק הראשון, התחושה היתה שזהו משחק האימון הראשון של השחקנים ביחד. אין תרגילים, אין שטף. רק פיק אנד רול פה ושם וזהו. מכבי של השנה היא אוסף של שחקנים ולא יותר מזה. פיני יכול להאשים את השחקנים כמה שהוא רוצה, אבל הוא בנה את הקבוצה, הוא הביא את אותם שחקנים והא אחראי לבנות מהם קבוצה. אז נכון, זה היה הישג גדול להגיע להצלבה ביורוליג, אבל זה לא מצדיק את היכולת העלובה הזאת של המאמן.
בנוסא אחר- הרבה נכתב כבר על היכולת של הישראלים של בני השרון השנה, והנה בשני הנצחונות בפלייאוף הישראלים קלעו 28 ו27 נקודות. אין ספק שהם היוו חלק משמעותי מהנצחונות (וכמובן גם מההפסדים). בן רייס נתן קפיצה קדימה בפלייאוף הזה. הוא נותן הגנה טובה, נע הרבה יותר בלי כדור וזורק עם יותר בטחון. יש למה לצפות.

אז מה יהיה?

בפעם האחרונה שמכבי הגיעה למשחק חמישי בפלייאוף בליגה היא הפסידה אותו לגליל ופיני גרשון. חוץ מזה שזאת סטטיסטיקה נחמדה זה לא אומר כלום. בחלק מהזמן מאז לא היה פלייאוף ובחלק מהזמן סדרות של הטוב מ3. אז האם יש לבני השרון בכלל סיכוי (והאם יש לי בכלל סיבה להגיע ליד אליהו)?
כולם יכתבו ויגידו שמכבי הולכת לפרק אותנו ושאין לנו סיכוי בכלל. אז אני אענה שאותם אנשים גם אמרו שהסדרה תגמר 3-0 והיא הסדרה הכי פחות מעניינת בפלייאוף העליון. אז הנה, זאת הסדרה היחידה שעדיין משוחקת.
אני לעומת זאת אגיד שבמשחק הבא הולך להיות הרבה לחץ על מכבי. מזרחי יהיה בכל אימון עד אז והוא יכנס לדבר עם השחקנים (הוא בטח כבר נכנס לצעוק עליהם בחדר הלבשה בהרצליה) ולהסביר להם את החשיבות וכמה עומד על הכתפיים שלהם. בנוסף התקשורת כבר אומרת שברור מה יהיה ושלבני השרון אין סיכוי וזה פועל לטובתנו (מזל שאין הרבה אנשים שקוראים את הבלוג שלי J).
נוסיף לזה בני השרון כבר ניצחה ביד אליהו לפני שבועיים, ובנוסף ניצחה את מכבי עוד פעם אחרי שמכבי כביכול התעוררה. ולא נשכח שפי ג'י טאקר כבר לקח אליפות ביד אליהו. אז אני בטוח שהשחקנים מאמינים וחושבים שהם יכולים.
אז האם המשחק תלוי רק במכבי? אני לא חושב. מכבי עדיין הפייבוריטית ויש לה שחקנים יותר טובים, אבל גם לבני השרון יש מה למכור. אם השחקנים לא יפחדו ויבואו בלי לחץ לתת את המשחק שלהם, הכל יכול להיות. לדעתי המשחק תלוי גם בשופטים. חברי איתן אמר (ואני לגמרי מסכים איתו) שאם השופטים יתנו להרביץ זה יהיה לטובת מכבי. מכבי תרצה משחק כמה שיותר אגרסיבי כדי להוציא מהמשוואה את היתרון הפיזי של בני השרון.
לסיכום, יהיה חם אש. אני אהמר על בני השרון (כאילו שיכלתי להמר אחרת). הנבואה ניתנה לשוטים…

זה היה ערב ארוך.
אחרי שנגמר המשחק הייתי גמור. הרגשתי כאילו מכבש נסע עלי הלוך וחזור במשך 3.5 שעות. זה היה נורא. למי שלא מבין, אני מדבר על המשחק השני בין בני השרון למכבי.
אבל במקום לדבר על דברים רעים, בא לי לדבר על דברים טובים.
יניב גרין היה גדול. אומנם הוא קלע "רק" 10 דקות, אבל הוא נתן הגנה גדולה. גרין הוכיח שהגנה זה לא רק לחסום שחקן. זה קודם כל מתחיל בשמירה על השחקן שלך ולא לתת לו להגיע לזריקות קלות. הוא פשוט שומר הרבה יותר טוב מפישר ולאזמה. אומנם הוא לא יחסום כמוהם, אבל התרומה שלו תהיה הרבה יותר טובה.
מכבי עשו טעות גדולה עם גרין. הוא שחקן יורוליג לגטימי. אני לא אומר שהוא היה צריך לשחק 30 דקות במשחק, אבל היה מקום לתת לו 10 דקות לפחות. מכבי גם היו מרוויחים שחקן ישראלי מחליף למשך שנים, גם מגדילים את הזהות הישראלית וגם משפרים את ההגנה. אין לי ספק שבסדרה נגד פרטיזן הוא היה תורם הרבה. לדעתי הוא היחיד במכבי שיכול לשמור על הענקים של פרטיזן.
אבל מה אני מבין…

אהרוני וטאקר מנסים למצוא פתרון למצב הלא נעים הזה

לפני המשחק היתה לי תחושה טובה. היה לי ברור שרוב הסיכויים שמכבי נותנים לנו בראש, אבל הרגשתי שאנחנו עולים ל2-0. דווקא צדקתי. בני השרון קלעה את הסל הראשון והובלנו 2-0. אבל זאת היתה הפעם האחרונה שהובלנו. נראינו פשוט רע. מכבי פשוט חיסלה אותנו בהגנה. לא הצלחנו לעשות כלום. זה היה ממש מרשים.
אם אני אנסה להיות חיובי, אני אגיד שבגלל שמכבי קרעה לנו את הצורה, יכול להיות שהיא תבוא שוב שאננה למשחק השלישי. כמו שאומר הפתגם: עדיף להסתכל על חצי הכוס המלאה לפני ששופכים לך אותה בפנים.

בנושא אחר:
אני לא יודע מי קבע שיהיה מחזור פלייאוף באותו יום של גמר היורוליג, אבל זאת לא החלטה טובה. תנו ליורוליג את הכבוד הראוי לו ותנו לנו לראות את המשחק בכיף.
עומר

פשוט לא יאמן. בני השרון מובילה אחד אפס על מכבי תל אביב בסדרת הפלייאוף.
רק כמה מילים לפני שאני הולך לישון אחרי החגיגות:אף אחד לא האמין (אפילו אני), אבל אחרי משחק כזה, כולם מאמינים.
דן שמיר פשוט קרע כאן את פיני. מכבי שיחקו פשוט גרוע

הכין את הקבוצה מצויין

בן רייס נתן אחלה משחק. הוא עוד יהיה שחקן טוב בליגה שלנו.

בן רייס נתן משחק טוב

שון ג'יימס סגר את הרחבה

חיית הגנה

סם קלנסי נתן חצי שני חלומי

קלנסי חתום לעוד עונה?

ורון סטיל היה פשוט מצוין

רון סטיל היה פשוט מדהים

עם 52 נקודות במחצית וכמעט 30 נקודות של הישראלים, ברור שבני השרון תנצח. השאלה היא רק- איפה היתה מכבי במשחק הזה?
הולך להיות משחק חם ביום חמישי בהרצליה. מישהו רוצה לבוא?
אז יאללה, תתחילו לפרגן!
עומר

מחר (יום ראשון) קרב על כל הקופה. בני השרון נגד נהריה ראש בראש בהרצליה. אם נהריה מנצחת היא תהיה בפלייאוף העליון ובני השרון בתחתון. אם בני השרון תנצח אז המצב יהיה הפוך.
מבחינתי אין דבר מפחיד יותר מלהגיע לפלייאוף התחתון. אני לא חושב שנפסיד בפלייאוף התחתון, אבל מי יודע. אם נשחק נגד חולון, אז אנחנו יכולים להפסיד. תכלס, גם אם נפסיד בפלייאוף התחתון אני לא רואה סיכוי ששתי הקבוצות שישחקו בגמר הפלייאוף של הליגה הלאומית יעמדו בתנאי הכניסה לליגת העל. במקרה כזה, לפי התקנון, תנתן האופציה להשאר בליגה ליורדת שסיימה במקום הגבוה יותר. אז נראה לי שיהיה בסדר. חוקים נועדו שיפררו.
אז ממה אני מפחד? בני השרון לא מתאימה לפלייאוף התחתון. הקבוצה והאוהדים שלה (טוב, לפחות אני) תופסים את הקבוצה כקבוצת צמרת. זה היה המצב בשנים האחרונות. בשנה שעברה קצת גימגמנו, אבל השנה התדרדנו אפילו יותר. טוב, אז אולי אני פשוט חי בסרט, אבל נראה לי שאנחנו קבוצה יותר טובה מהמקום שלנו בטבלה.
אז מה אנחנו צריכים לעשות כדי לנצח מחר? אני אקשיב לחברים ואמליץ לדן שמיר לשחק עם שלושת הגבוהים- טאקר, ג'יימס וקלנסי. נכון, זה אומר שבלצ'ר וסטיל לא ישחקו, אבל אין כמעט אף קבוצה בליגה שיכולה לשמור על הרכב כזה. אם בהגנה הוא ישמור אזורית, אז נראה לי שההרכב יסתדר.

טאקר מתרכז לקראת המשחק הגורלי

חוץ מזה, חסרה לי תחושת המלחמה במשחקים של בני השרון. אני לא רואה אותם נלחמים או משחקים כקבוצה מגובשת. במשחק האחרון בנתניה, שון ג'יימס חטף מכה בראשון ושכב על הרצפה. אף שחקן לא בא אליו לעזור לו או לבדוק מה קורה איתו. לדעתי זה סימן ממש רע.
התקווה שלי היא שבמשחק עם הגב לפלייאוף התחתון, לא צריך להכניס מוטיבציה לשחקנים. כולם יודעים שזאת נקודת חולשה אצל דן שמיר. התחושה שלי היא שהקבוצה תבוא למשחק מוכנה מאוד ובגלל שלדעתי אנחנו קבוצה יותר טובה מנהריה, אני מאמין שבני השרון תנצח.
לעומת זאת, אני לא חושב שאשקלון (שאין לה על מה לשחק) תנצח את ראשון מה שאומר בני השרון תשחק בפלייאוף נגד מכבי. נו שוין.

הסטטיסטיקה הכי לא מעניינת-
אני כותב את הטור תוך כדי צפייה במשחק של פורטלנד נגד פיניקס. במחצית דיברו על המשחק שאורלנדו ניצחה בשארלוט. ג'אמיר נלסון מאורלנדו (זה בסדר, גם אני לא הכרתי אותו) קלע 32 נקודות. הפרשנים העלו את הסטטיסטיקה הממש מוגזמת הבאה- זה היה משחק הפלייאוף השני שנלסון קלע 32 נקודות. רק שניים עשו את זה לפניו- לברון ג'יימס וכרמלו אנתוני. "נלסון הוא השלישי בהיסטוריה שעושה את זה!" התלהבו הפרשנים (כולל סר צ'רלס). למי אכפת!

סר צ'רלס ברגע אינטימי

שיהיה לכולנו שבוע טוב,
עומר

כמה זה מעצבן.

המשחק היה צריך להיות שלנו, והתחושה היא שהפסדנו רק בגלל השופטים. כולם סביבי חשבו שהם פשוט היו נגדנו. טוב, מצד שני כל מי שהיה סביב אוהד בני השרון, אז אובייקטיביות לא היתה שם. כמו שאמר לי פעם נזיר בודהיסטי שמעולם לא פגשתי "מי שמסתכל רק קדימה חושב שהוא ראשון. מי שמסתכל גם לצדדים יכול להבין שהוא לבד". אז הסתכלתי הצידה וראיתי את האוהד ירושלים שעובד איתי. גם הוא חושב שהיתה על קלנסי עבירה, אך בניגוד אלי חושב שארז כץ כן עשה עבירה על נעימי.

עם כזה שיפוט, אני לא מסתכל לשום כיוון

אבל למה לדבר כל כך הרבה על אנשים אחרים? בואו נחזור אלי.
במהלך כל המשחק, חשבנו שהשופטים נגדנו. אני העלתי תאורית קונספירציה. בשבוע שעבר בני השרון חטפו עבירות טכניות על ימין ועל שמאל. בני השרון התלוננו על השיפוט בפומבי. התחושה שלי היתה ששלישיית השופטים החליטה ללמד את הקבוצה לקח ולהראות להם שבפעם הבאה יסתמו את הפה. תכלס, זה נראה שהם הצליחו.

אולי אני קצת חי בסרט, אבל מאז שהתפרסמו חלקים מהספר של טים דונגאי, שופט הNBA שהימר על משחקים אני כבר לא יודע. הוא מספר בספר שלו שאחרי שאלן אייברסון יצא נגד השופטים, הם החליטו להראות לו מי הבוס והפסיקו לשרוק לעבירות עליו. גם הם הצליחו.

זה היה ממש מייאש לצאת מהמשחק ולהרגיש שהתוצאה לא היתה תלויה בקבוצה שעודדתי. תחושה שמישהו החליט מראש על התוצאה. זאת תחושה שנבנית כבר תקופה. זה מתחיל עם העובדה שסמי בכר שפט בגמר הגביע למרות שהוא הודה בעבירה פלילית (למרות שהוא שפט לא רע בכלל). אז זה ממשיך עם חוסר המעש בעניין פרשת פאנן ומצטרף לעוד הרבה דברים מעצבנים.

אז מה עושים?

שאלה טובה. לא נראה לי שיש פתרון טוב. אבל אני חושב שהצעד הראשון צריך להיות להעביר את איגוד השופטים למנהלת הליגה. בסופו של דבר, מאז שמנהלת הליגה לקחה את השליטה בליגת העל, המצב מאוד השתפר. יותר תחרותיות, יותר שידורים, יותר כסף לקבוצות, ויותר קהל. אז למה שלא יעבירו להם גם את השופטים?
כל העניין הזה בעייתי. מה עושים לשופט שטעה? בואו נניח שיש איזו ועדה מקצועית שחושבת ששופט היה חד צדדי במשחק מסוים. אם הם יצאו נגדו, השופט הזה לא יוכל להסתובב בלי מטר של קללות.
עכשיו בואו נניח שהועדה החליטה שהשופט טעה לגמרי. אם הם יעירו לו, הם יכולים לערער את הסמכות של השופטים.
אני בעד לאמץ את השיטה של הטניס. לכל קבוצה יוקצו 1-2 ערעורים למשחק שלם. כאשר הקבוצה תחליט לערער השופט ישתמש בטלויזיה כדי לבדוק אם הוא צדק או לא.

נסיים במשפט שאמר לי איתן שהיה איתי במגרש: "אם השופטים הצליחו לגרום שהקהל קונצרטים של בני השרון יתנפל עליהם ביציאה מהמגרש, והם יצאו בליווי שוטרים, הם כנראה היו ממש גרועים"

המשך שבוע טוב
עומר

ואוו, זה היה קשה לתת את הכותרת הזאת לפוסט. קשה לי לכתוב כאלה דברים.  אבל אין מה לעשות, הוא עשה את זה שוב. מכל השחקנים בארץ, השחקן שאני הכי פחות רוצה לראות מול הקבוצה שלי בדקות הסיום הוא דריק שארפ. אין מה לעשות, הוא הווינר הכי גדול שמשחק בליגה שלנו כרגע. יאללה, שיפרוש כבר! אבל אותו אני לא שנוא. את גיא פניני אני שונא. אני לא יודע איך מישהו יכול לעורר ככה שנאה אצל כל האוהדים היריבים. יש מישהו שלא שונא אותו? וזה עוד אחרי שהוא שיחק אצלנו הרבה שנים. כל פעם שהוא קולע סל סיננתי איזה קללה.
קיבלנו בסוף גמר טוב. בני השרון היתה קרובה. אני חייב להגיד שבמשחק עם כל כך הרבה אמוציות, קצת קשה לי להיות אובייקטיבי. אני הייתי בטוח שהשופטים מקפחים אותנו. ככה חשבו גם הרבה מאוד אוהדי בני השרון לידי. בסופו של דבר, השיבוץ של סמי בכר סימן לנו שאיגוד השופטים משתין עלינו. חוץ מזה שסמי בכר הודה בהעלמת מס, הוא גם מסוכסך עם דן שמיר. בקיצור, ברור שאף אחד לא יהיה מרוצה ממנו. השאלה מה מישהו אובייקטיבי חושב. איך היה השיפוט?

יצחקי סוף כל סוף היה טוב. זה לא הספיק

הגעתי למשחק עם תחושה שבניגוד לאוהדי מכבי, לי אין מה להפסיד. חשבתי שמבחינת אוהדי מכבי, אם מכבי תנצח הם יהיו מרוצים. אם מכבי תפסיד אז זה יהיה סוף העולם בשבילם. מבחינתי אם בני השרון תפסיד- לא נורא. זה צפוי. אם היא תנצח, זה יהיה משהו מטורף. אבל כמו שאמר לי פעם טוני סופרנו- "מי שחושב שכלום לא יכול לקרות לו, בסוף נשאר עם הרגליים בתוך הבטון היבש ועם הראש בתוך המים". וכמה שהוא צדק. אחרי המשחק הייתי מבואס. יכלנו לנצח את המשחק הזה. היינו קרובים. אני אגיד אפילו יותר מזה, לנו הגיע לקחת את הגביע הזה. אבל אחנו עדיין לוזרים. כמובן שלא יכלתי להשאר לראות את דרק שארפ מניף את הגביע.  יש גבול למזוכיזם.
שמיר תכלס ניצח את פיני במשחק הזה. המשחק היה בקצב של בני השרון ועם הרבה הפתעות ששמיר הכין (רוזנפלט שומר על אנדרסון למשל). לדעתי הבעיה של שמיר היא שהקבוצה לא מוכנה לסיום צמוד. כבר כמה משחקים שבסוף המשחק בני השורן נתקעת בהתקפות האחרונות. ככה למשל נהריה ניצחה בהרצליה.

אז לאן עכשיו?
לאן ילכו כל המשתתפות בפיינל פור הגביע? מכבי תמשיך כרגיל בלידה אבל תפסיד ביורוליג. נתניה תמשיך לשמור על המקום החמישי. ובני השרון ואשקלון? נראה ביום שני. יש לי תחושה שבני השרון תנצח בחוץ סוף סוף.

אשקלון קצת רחוקה לי כדי לנסוע לראות את המשחק. למישהו יש 5 + LIVE?

עומר

זה לא תמיד קל לאהוד קבוצת כדורסל שהיא לא מכבי תל אביב בארץ. גם בעונות טובות, בני השרון, קבוצתי האהודה, לא זכתה בתואר ועכשיו בשנים פחות טובות זה נהיה אפילו יותר קשה. אחרי שבעונה שעברה הקבוצה לא הגיעה לפיינל פור, העונה הקבוצה אפילו פחות טובה. קשה לי להגיד את זה, אבל זאת פשוט עונה בלי תקווה. בשנה שעברה בני השרון עוד הגיעה עם איזה סיכוי לפלייאף העליון ואפילו ניצחה במשחק הראשון את מכבי חיפה, העונה אני רק מקווה שלא נגיע לפלייאוף התחתון.
במצב כזה, כשאין לי שום ציפיות, בתור אוהד אני יכול רק להרוויח. הרי לא נרד ליגה. הקבוצה יכולה רק להפתיע אותי לטובה. הנצחון בשבוע שעבר על רמת גן היה רווח כזה. אחרי שבני השרון הפסידה בחוץ לכל קבוצות התחתית הגעתי לזיסמן (אולמה של עירוני ר"ג) בתחושה קשה שאנחנו הולכים להפסיד. זה נגמר ב41 הפרש לטובתנו. כנראה שההבנה שלי בכדורסל זהה להבנה של דני נוימן בכדורגל…
אחרי התצוגה בשבוע שעבר הגעתי למשחק אתמול נגד עפולה בתחושה טובה. אנחנו משחקים בבית ואנחנו קבוצה יותר טובה מעפולה. התמורה לציפיות שלי היתה משחק חלש, רמה נמוכה ושוב הפסד של קבוצתי האהודה. כנראה זה הגיע לי בגלל הציפיות שפיתחתי.

גם אורי כהן מינץ מתבונן על המשחק

אוהד שיושב לידי אמר לי לפני המשחק שהוא עכשיו עובד רחוק וקשה לו להגיע לחלק מהמשחקים. הוא הוסיף שהבעיה הכי קשה היא שאיך שהקבוצה משחקת העונה עוד מוריד לו את המוטיבציה להגיע. אני לגמרי מבין אותו. אומנם אני אגיע בכל מקרה, אבל זה כנראה רק בגלל שאני דפוק בשכל. לפעמים אני לא מבין את עצמי. אולי אני פשוט צריך לאהוד את מכבי ולהנות מהחיים.
ואז אני נזכר בחצי גמר הגביע בשבוע הבא ומעלה בזכרוני את הנצחון על מכבי לפני שנתיים בחצי גמר (ומשתדל לשכוח את ההפסד בגמר). "למי שרגיל להפסיד, טעם הנצחון גדול פי כמה וכמה" אמר פעם חכם סיני זקן שהמצאתי כרגע ושבטח היה אוהד הפועל בייג'ינג או משהו כזה.
כן, יש לנו סיכוי די טוב ביום שני לנצח את אשקלון. ומי יודע, אולי נתניה תנצח את מכבי בחצי הגמר השני. אולי. בגביע תמיד יש סיכוי אני אומר לעצמי. אולי זה יהיה התואר הראשון שלנו? דפוק בשכל כבר אמרתי?
אז לי כבר יש כרטיס לחצי גמר, ואני הולך להיות שם. לטוב ולרע. נתראה בגמר.
עומר

איזו התרגשות. כל הקיץ חיכיתי לזה. ממש הייתי בקריז. בהתחלה עוד אמרתי לעצמי זה עוד מעט יעבור, אבל אז כאבי הגמילה התחילו. אז הגיעה אליפות אירופה להקל את הכאבים. כשגם היא נגמרה, כאב לי כל כך. הקלתי קצת את הכאבים בכניסה לפורום האוהדים של בני השרון כדי להרגע. אין מה לעשות, אני מכור מהזן החמור ביותר. אוהד של קבוצה שאף פעם לא תזכה בכלום. היא תתקרב ותגיע לבאר הרבה פעמים, אבל אפילו לירוק פנימה לא נצליח. הרוח (של מוני פנאן?) תגיע ותעיף את הטיפה אל מוץ לבאר. ככה נישאר תמיד בצד. נשב לבד בחושך (כי כמה כבר קהל יש לבני השרון?)

אז ככה התחלתי את עונת הכדורסל 2009/2010. לאורך כל הקיץ ליוויתי את בניית הקבוצה בחשש רב וביגון קודר. היתה לי תחושה רעה. אני, תמיד אופטימי, הייתי פסימי וראיתי שחורות. לקחנו מאמן לפ-טופ. אין לנו בכלל שחקנים ישראלים. בגביע ווינר נראנו כמו חבורת ילדות שאין להן שום קשר לכדורסל. איבדנו את טפ-הירו. איך נצליח?

אבל, זאת עדיין הקבוצה שלי. אז עשינו מנוי. כרגיל. הפעם אפילו השקענו בכסא יוקרה. לא, הוא לא עושה מס’ז וגם לא הרפיה, אבל הוא ממוקם כמעט על הפרקט, ולא כל כך רחוק מהאמצע. בסוף גם הגענו לאולם היובל. איזה כיף.

דן שמיר

ואז התחיל המשחק. והופ, חזרתי לעצמי. שוב אופטימי שרואה רק ורוד ואפילו נהנה מכל דקה. איזו הפתעה- הקבוצה יודעת לשחק. אחרי עונה שלמה בלי מאמן אמיתי, פתאום רואים טביעת אצבע של מאמן שמבין את המשחק. הקבוצה שומרת. אפילו עושה לחץ על כל המגרש. חילופים בדיוק בזמן ושימוש בשחקנים הצעירים. בן רייס פותח בחמישייה ומשחק מצויין. אורי יצחקי שומר מצוין, חוטף המון ובעיקר נותן משחק מאוד יעיל. ארז כץ מנהל את המשחק בצורה אינטיליגנטית ואפילו קולע. אהרוני עוזר המאמן מלהיב את השחקנים ומצד שני רואים שהשחקנים נהנים. רון סטיל עולה ונותן משחק מדהים. שלשה רודפת שלשה. חסימה רודפת חסימה. פשוט תענוג! איזו קבוצה!
אז נכון, יש עוד הרבה על מה לעבוד. חסר לנו עוד קצת קהל והעונה עוד ארוכה. אבל כמה היה חסר לי הכדורסל. תקראו לי תמהוני. תגידו שאני לא מחובר למציאות, אבל אני פשוט אוהב את הכדורסל הישראלי.

עוד כמה נקודות לסיכום המחזור:
1- איזה פוקס היה הסל נצחון של ניב ברקוביץ. חנוכי בכלל מסר למישהו אחר. ברקוביץ פשוט הציל את הכדור, רץ לפינה והשליך את הכדור מהמותן. פוקס פוקס, אבל בכל זאת סל ניצחון. ברקוביץ זה ברקוביץ. ודרך אגב, לאן נעלם האח הבוגר למשפחת מ.י.ק.י?
2- איזה פתיחת עונה לעולות החדשות!
3- 17 חסימות לקבוצתי האהודה. 8 לשון ג’יימס.
4- 20 נקודות ליבזורי כולל 6 מ8 לשלוש. מי אמר שאין קלעים ישראלים?

איזה כיף הולך להיות לנו.
עומר