אחרי ערב כזה אני חייב לכתוב. אי אפשר להיות בשקט.

אכן היה ולנטיין'ס דיי נחמד, והפרק הראשון של השרדות היי גם נחמד, אבל מה תגידו על עידו סטולרו?
מי?
בדיוק! סטולרו קלע 11 מתוך 86 הנקודות שהפועל חולון קלעה כדי לנצח את הפועל ירושלים במלחה.

תקציר האירועים- 12 שורדים ושני מאמנים קובצו בקבוצה אחת. התברר שההפקה טעתה בחישובים ואין מספיק כסף לפרסים. דגן, קלע גלבוע היה המודח הראשון. למזלו תוכנית הריאלטי של עמית גל קלטה אותו עוד לפני תחילת העונה. מיד אחריו פרש המאמן המליין. הוא הבין שכסף והצלחה הוא לא יראה כאן, ולו כבר יש את הכסף, אז למה הוא צריך את זה?
את המנהיגות לקח דני, מאמן חולון. הוא השתתף כבר בעונה קודמת. איתו חזר לעונה נוספת מורן, שחקן כל מקום בארץ.
לפני שבוע, קרה הטוויסט הגדול. הפעם ההפקה ממש השתגעה. דני, מאמן חולון, מורן, שחקן כל הארץ, ג'יימי שחקן "ישראלי", ניר גבוה לא כל כך גבוה, ועמית, רכז רעננה (כן, ככה אני זוכר אותו) זומנו לחדר האח הגדול וגילו שעליהם להחזיר כסף להפקה. לאחר שלא הסכימו, הוחלט להדיח ללא התרעה את רוברט, גבוה צרפת, ואת אריק, אחד מהשורדים הגדולים של עונת 07/08.

לפני משימת ההדחה

עם מה נשארנו? בא-לגן גדול מאוד. וזה עוד בלי שהזכרנו את טולברט וליאור שגב.
אבל מה, שבט חולוניה הגיע למשימת ההדחה היום וכנגד כל הסיכויים, כמעט בלי ספסל, ניצח את שבט הקוטשים המביכים.

בואו נעזוב את השרדות לרגע- אני הייתי בטוח שירושלים הולכים לקרוע את חולון. הצעתי לאוהד ירושלים בעבודה אפילו יחס די נדיב לטובתו. הוא מצידו אמר בפסימיות האופיינית שירושלים הולכים להפסיד.
מה לעשות? טעיתי שוב. וטוב שכך. בני השרון עלתה למקום השני.
המשחק הזה יחד עם ההצלחה של הפועל תל אביב בגביע, שוב מעלה את השאלה- למה אנחנו צריכים כל כך הרבה זרים בליגה שלנו? התשובה קלה- אנחנו לא! בואו נפסיק עם החוק הרוסי הזה, ונחליט- רק שלושה זרים לקבוצה. אנחנו רוצים לקדם את הכודרסל הישראלי, לא שום דבר אחר.

המקרה ההזוי של העונה
ואי אפשר בלי לציין את הפציעה הכי מטופשת מאז הפציעה של קניזארס (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1897528,00.html). איך קוז'יקרו הצליח לשבור את היד של ווילקרסון?

משהו מדהים לסיום
לסיום- קבלו את סוף המשחק של לימוז נגד שלטון וישי (תודה לפליקס מכדורסלע- האתר של ערן סלע)
http://www.youtube.com/watch?v=hZRmSswWAAc

גלבוע גליל אלופת המדינה. אני חייב להגיד שלא ראיתי את זה מגיע בתחילת העונה. למען האמת גם לא בהמשך העונה. חשבתי שאם איזו קבוצה תקח למכבי את האליפות זאת תהיה הפועל ירושלים. אם לא ירושלים, אז חיפה. אבל הרבה מים זרמו בגעתון ומכבי שוב לא אלופה. יותר מזה, ירושלים האלטרנטיבה  הניצחית שוב לא זכתה באליפות. כמו שאמר לי פעם איש זקן, כשיש סלע גדול שמצל עליך ועל כולם, לא תצליח פשוט לשבור אותו. אתה צריך לקטוש אותו.
מה שהכי הפתיע אותי היתה העובדה שאנשים לא התרגשו מהאליפות של גלבוע גליל. היה לי קשה למצוא אנשים לחגוג את המאורע איתם על כוס בירה. זה לא בגלל שזה לא עניין אותם אלא בגלל שזה כבר לא ביג דיל שמכבי לא אלופה. לכן לדעתי זאת גם לא סנסציה. זה היה באויר כבר הרבה זמן. מאמצע העונה אנחנו כבר יודעים שמכבי קבוצה מוגבלת. רק היינו צריכים קבוצה שתבוא ותרים את האליפות מהרצפה. בני השרון, קבוצתי האהודה כמעט עשתה את זה אבל רק כמעט. לפחות היא הראתה לכולם שאפשר לעשות את זה.

מתכונן להנפת הצלחת

בשורה התחתונה, בשלוש השנים האחרונות מכבי זכתה בגביע אחד ובאליפות אחת. דרך אגב, זה בדיוק המאזן של הפועל חולון באותה תקופת זמן. הפיינל פור יצר לנו ליגת כדורסל פתוחה לגמרי. העובדה המעניינת (לפחות אותי) היא שמאז שהתחיל הפיינל פור, מספר הפעמים שמכבי זכתה בגביע המדינה ירד מאוד. איך זה קשור? שיטת הגביע לא השתנתה בכלל. העניין הוא שקבוצות הבינו שיש להן סיכוי לזכות בתארים. עם הריח הגיע התאבון ופתאום יש לנו הרבה קבוצות טובות בליגה. האלופה החדשה, מכבי חיפה, הפועל ירושלים, ברק נתניה, הפועל חולון , בני השרון.
זה נכון שהפיינל פור היה שינוי מאוד גדול, וייעודו היה להקל על קבוצות אחרות לזכות באליפות ולהקשות על מכבי, אבל אני לא חושב שאפשר להגיד שהוא פחות ספורטיבי מפלייאוף. הפלייאוף נכנס כדי להגביר את העניין ולא את הספורטיביות.  כשהוא נהיה לא מעניין, החליפו אותו בפיינל פור. פיינל פור הוא לא מילה גסה. אליפות המכללות מוכרעת על ידי משחקי נוק אאוט בלבד. הNFL מוכרע במשחק אחד. גם היורוליג, ליגת האלופות והמונדיאל. העניין בליגה רק גבר. לראייה אפשר לראות את נתוני הרייטניג של הליגה שעולים כל הזמן. הרייטינג של הליגה אפילו עבר לפעמים את הרייטניג של המשחקים של מכבי ביורוליג.

איזה עונה הוא נתן

דרך אגב, הפלייאוף הוא ממש לא ספורטיבי. מכבי זכתה כמה עונות באליפות בגלל שהיא היתה טובה בפלייאוף למרות שהיא היתה רעה במהלך העונה. אם רוצים להיות ספורטיבים לגמרי, האליפות צריכה להיות מוכרעת כמו בכדורגל (רק בלי קיזוז). הקבוצה שצברה הכי הרבה נקודות בסוף העונה היא הקבוצה שתזכה באליפות.
אם כבר מתלוננים על ספורטיביות, איך לא מדברים על שריון המקום ביורוליג? זה כבר עניין מאוד לא ספורטיבי ולדעתי זאת צביעות לא קטנה מצד מכבי להשאיר את זה מחוץ לדיון.
מכבי צריכה להאשים רק את עצמה. הפיינל פור הוא לא הסיבה שמספר האנשים בארץ ששמחו על האליפות של גליל הוא גדול יותר ממספר האנשים שהיו עצובים מאובדן האליפות של מכבי. אובדן הצביון הישראלי של מכבי גרם לזה.
לסיכום לדעתי היתה אחלה עונה ואני לא מדבר רק על הסיום שלה. היו הרבה משחקים צמודים, עולה חדשה שבמפתיע הגיעה עד לפיינל פור, חזרה ראשונה בהיסטוריה מ2-0 ל2-3, כוכב תיכונים עולמי שנזרק במהלך העונה, מאמן נשים מנוסה שהצליח בתת תנאים להשאיר את הקבוצה שלו בליגה, סדרת פלייאוף שגררה את מכבי עד לסיום המשחק החמישי, והצלחות יחסיות באירופה למכבי וירושלים. וזה עוד בלי לדבר על חולון, חיפה שלא הגיעה לפיינל פור ועוד ועוד
ועוד קטנה
שמתם לב לגלגלון של גוני יזרעאלי עם הבאזר של משחק האליפות?

אלוף פעם שניה

היה משחק טוב בין גליל לירושלים. צמוד רוב הזמן. ביצועים יפים.
בואו נתחיל עם הישראלים. מי אמר שהחוק הרוסי לא עובד? גליל פתחה עם שלושה ישראלים (כדיר, מקל ויבזורי). בירושלים נעימי ואוחיון פורחים. איזה כיף לראות אותם משחקים. אחלה גארדים גדלו לנו כאן. לדעתי מקל הוא השחקן הכי שלם מבינהם. לעומת זאת את אוחיון אני הכי אוהב לראות. יצירתי, עושה דברים יפים. שיפר את האחוזים מהעונשין ואת האחוזים מהשלוש. פתאום הוא גם מטביע תוך כדי משחק. אחרי כל זה, בהתקפה אחרונה, הייתי נותן לנעימי את הכדור.

גל מקל

כולם אומרים שהחוק הרוסי גורם לשחקנים הישראלים לא להתאמץ. אני דווקא רואה את המגמה ההפוכה.  יבזורי הפך להיות שחקן הגנה מצוין בשנתיים האחרונות. כדיר שיפר את האחוזים מהעונשין, ועל אוחיון כבר דיברנו. בנוסף איזה שניים משחקים באיזו ליגה שכיחה בספרד, אחד בליגה ממש לא חשובה ביוון ועוד אחד בכלל לא הצליח אז הוא נסע לשחק באיזו יבשת רחוקה.
השופטים ממש עיצבנו אותי במשחק. הם נתנו לקטש טכנית בצדק, אבל זה נראה כאילו אחרי זה הם המשיכו להעניש את גליל עם עוד שתי עבירות שלא היו. כנראה אסתרון צריך עוד להתבגר. נו שוין. חוץ מזה רוב הזמן הם היו בסדר.

טוב, די לדבר עליהם. הגיע הזמן לדבר קצת עלי.
מחר חצי גמר גביע. לא ברור מה תהיה התוצאה? ביום חמישי מכבי תנצח את אשקלון בגמר. כל כך מתאים לנו לחטוף בראש מאשקלון. הם מגיעים עם מומנטום, עם שחקנים מנוסים ואנחנו אחרי הפסד לנהריה. אבל רגע, דן שמיר לקח כבר שני גביעים. ומולו יעמוד בית הלחמי. אולי הוא ישלוף משהו? גם לנו יש כמה שחקנים מנוסים. בלצ'ר, אוניקווה וארז כץ (אפילו אותי זה הצחיק). מצד שני, באשקלון משחק טולברט וכולנו יודעים מה זה אומר. כמו שגמד קטן שפגשתי פעם אמר לי- "זה לא נגמר עד שהגברת השמנה אוכלת את השמנת".

האם הוא יצליח לקחת גביע שלישי?

בחצי השני נראה לי די אבוד לנתניה. ברור שאני בעד נתניה, אבל לא נראה לי שהם יוכלו לנצח את מכבי עוד פעם ועוד ביד אליהו. נקווה שאני טועה.

טוב, שוב אנחנו מגיעים לנקודת שיא בעונה והקבוצה שלי אפילו נמצאת שם. אחרי זה רק ישארו לנו הפיינל פור של הליגה, יורוליג, ליגת האלופות, ואיזה משהו קטן שיתרחש בדרום אפריקה. יאללה בלאגן.

אחד בשביל כולם וכולם נגד מכבי