לא, אני לא מדבר על שון ג'יימס. אני רוצה לדבר שוב על לברון ג'יימס.
מחר (יום חמישי) ב20 שעון קליבלנד יגיעו לברון וחבריו לשחק בקליבלנד. זה יהיה מעניין.
רציתי לשתף אתכם בכמה סרטוני יוטיוב מעניינים. הראשון הוא תגובה של אוהדי קליבלנד  לסרט הפרסומת המעצבן של לברון לנייק:
התגובה של אוהדי קליבלנד לפרסומת המעצבנת של לברון

זאת תגובה ראויה מאוד לסרטון ההצדקות של לברון. מה הוא יכל לעשות? הרבה מאוד דברים. הוא די תקע את קליבלנד (ועוד כמה קבוצות- הניקס למשל) עם ההודעה הדי מאוחרת שלו איפה הוא הולך לשחק. הוא כמובן יכל להשאר בקליבלנד, אבל זה קל מאוד להגיד וקשה לעשות. אני לא בטוח שאני הייתי נשאר בקליבלנד, אבל מצד שני לא הייתי אומר שאני הולך להשאר אם לא הייתי מתכוון לכך.
התגובה המעניינת השניה היא של אלוהים עצמו, מייקל ג'ורדן:
http://www.youtube.com/watch?v=EalorZaTlI8&NR=1
לג'ורדן קל מאוד להגיד כאלו דברים, בעיקר אחרי שהוא פרש. זה פשוט נראה כחלק מאיזה מסע פרסום של ג'ורדן שבא לוודא שיהיה לכולם ברור שהוא הגדול מכולם.
אפשר להתווכח אם הצעד שלו נכון או לא, אם הוא לגיטימי או לא, אבל אני לגמרי מסכים עם המשפט האחרון של אייר ג'ורדן. הפרסומת לנייק היא לגמרי תירוץ:

http://www.youtube.com/watch?v=xR9vnHCuLLE&NR=1
אז איך אני הייתי מגיב אם הייתי אוהד קליבלנד במשחק ביום חמישי?
אני מניח שכנראה הייתי נגרר באיזה שלב לקללות ולשריקות. אבל ממרחק גדול ובלי מעורבות רגשית אמיתית, נראה לי שאופצית ההגחכה היא הרבה יותר טובה. אני מניח שהיה לי קשה לעמוד בכך, אבל זה פשוט מעולה.
אוהדי קליבלנד קבעו שירי עידוד לכל רבע. הכי אהבתי את השיר המיועד לחצי הראשון של הרבע השלישי- סקו-טי פי-פן!!! פשוט מצוין

Tags: NBA, הבלטה, כדורסל, לברון ג'יימס

This entry was posted on יום חמישי, דצמבר 2nd, 2010 at 01:40 and is filed under NBA. You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 feed. You can leave a response, or trackback from your own site.